פרישה, חושן משפט רסט:ג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 269:3
Open in the reader →1לא קנה לא זה ולא זה דהגבהת חרש לא מהניא (אלא מפני דרכי שלום כדלקמן סי" ער"ה) והו"ל ראש אחד כאילו מונח ע"ג קרקע ומתוך שלא קנה פקח ל"ק חרש דטעמא מאי אמרו רבנן שהגבהת חרש הוא הגבהה לעצמו משום דרכי שלום דהיינו כי היכא דלא ליתו לאינצויי בהדי החוטפים ממנו הכא מימר אמרי פקח לא קנה אנא אקני גמרא שם: ומיהו מה שביד כל אחד קונה פירוש אפילו חרש קנה מה שבידו ומפני דרכי שלום כמ"ש: אבל אם הגביה כו' קנה מדכתב קנה משמע פקח לבדו צ"ל דמיירי דלא הגביהו החרש כ"כ גבוה מעל הארץ עד כדי שתיעקר מע"ג קרקע בהגבהתו ולית ביה משום אינצויי דהא מצינן ליה למימר מילתא בטעמא דאילו לא הגביה פקח כ"כ גם הוא לא הוה קנה ואם הוא איפכא שהחרש הגביה כ"כ ולא הפקח נראה דבכה"ג הראב"ד מודה דלא קנהו החרש לבדו כיון דלא קנהו הפקח ולית ביה משום אינצווי למימר אי הוה מגביה הפקח כ"כ הוה קנה כיון דמ"מ עתה מהגבהה זו לא קנהו ומש"ה נקט הראב"ד בלשונו דאם הגביה הפיקח ולא כתב אם הגביה אחד מהם ומ"מ צ"ע שאינה מונחת ע"ג קרקע בהגבהתו כלומר שהרי בהגבהתו לבדו אינה מונחת ע"ג קרקע אם יניחנה החרש ומשום שהחרש תפס בה לא גרע וק"ל: הגביהוה ב' חרשים כו' מבואר בגמרא שם ומטעם הנ"ל כדי שלא ליתו לאינצויי