פרישה, חושן משפט רעב:ט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 272:9
Open in the reader →1וכתב הרמב"ם כו' חסיד ועושה לפנים כו' כן הוא במיימוני פי"ג דרוצח ור"ל אם עושה בשאר עניינים לפנים משורת הדין בממונו גם בזה יעשו בגופו: אין לו רשות לזלזל בכבודו דנהי שיכול למחול תוספת כבוד כדאמרינן בעלמא הרב שמחל על כבודו כבודו מחול על כבודו דוקא אמרו אבל לנהוג בעצמו זילותא אסור מפני כבוד התורה ואע"פ שיש בפריקה צער ב"ח דהוא דאורייתא מ"מ כיון דפטריה רחמנא פטריה אפילו במקום צב"ח ומש"ה נראה דבסמוך (סי"א) כ"ר צער ב"ח דאורייתא לפיכך כו' כגון ולא חשב נמי זקן ואינו לפי כבודו אלא ודאי הוא פטור גם בזה ואיסורא איכא להרא"ש אם יזלזל דומיא דהוא כהן והיא בבית הקברות וגם התוס' כתבו שם (דף ל"ב) דאף דצער ב"ח דאורייתא התירו לעקור על המלכים משום כבודן וכן התירו לאו בל תשחית משום כבוד הנשיאים ע"ש. והב"י כתב בס"ס רס"ג דלהרמב"ם י"ל דלא מקרי זלזול גביה כ"א כבוד שמים מאחר דאין דרכו לעשות כן בשלו ומטפל בשל חבירו לפנים משורת הדין: יוותר מממונו כצ"ל ור"ל יפריז מממונו ומה שלא כ"ר זה לעיל (בס"ס רס"ג) לפי ששם לא איירי אלא מדין חיוב ומהאבעיא דאיתא בגמרא באם דרכו לטפל בשדה ולא בעיר דאית דאמרי דחייב גם בעיר וע"ז כתב דהעיקר כגירסת הרי"ף דבעיר פשיטא דפטור ואע"פ שהרא"ש כתבו גם שם היינו טעמא שכתבו לפי גירסא דאית מפרשי דגרסי בהאיבעיא שם חייב בעיר אבל רבינו קיצר שם וסיים כגירסת הרי"ף מש"ה לא כתב גם לזה וכבר כתבתי כל זה בדרישה שם (סימן רס"ג) ע"ש: וקנאם ממנו ר"י כו' ובגמרא איתא עוד שהפקירו מיד כדי שלא יכשלו בני אדם בלא תגזול ולפי שאין כאן מקום דין זה דלא אתא רבינו אלא ללמדנו איך נעשה בהשבת אבידה לפנים משורת הדין מש"ה השמיטו רבינו ועמ"ש עוד מזה בסימן רס"ג ס"ח: