פרישה, חושן משפט רעד:יב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 274:12
Open in the reader →1ר"י אומר עוד תנאי ב"ד בגמרא לא נזכר בדברי ר"י תנאי ב"ד אלא סתם ר"י אומר בשעת הוצאה כו' וסיים ביה שע"מ כן הנחיל יהושע כו' ובברייתא דר"י כתוב בה תנאי ב"ד אבל סיים בה נמי שע"מ כן הנחיל יהושע כו' ופריך התם תלמודא אמאי לא חשיב להו נמי בברייתא די' תקנות כו' ומשני כיחידאי לא קאמרינן ומזה פסק הרי"ף דלית הלכתא כוותייהו של אלו המוסיפין והרא"ש כתב נהי דלא ניחא לתנא למנקט דברי יחידאי מ"מ אפשר דהילכתא נינהו וכבר כתבתי לעיל ר"ס שמ"ש תנאי ב"ד וסיים ביהושע היינו לומר שהב"ד שאחרי יהושע תקנו כן שלמדו מתקנתו דיהושע ע"ש: שיוציא אדם את זבלו פי' שמוציאו כדי לזבל שדהו ומניחו בר"ה תחילה שדריסת הרגל טוב לזה: כל ל' יום פי' כל ל' יום יכול להניחו בר"ה ואין בני ר"ה יכולין למחות בידו: ומיהו אם הזיק חייב לשלם ע"ל סימן קנ"ה מסמ"ח עד סנ"א: שמי שברח לו נחיל פי' של דבורים: וחבירו אומר לו שפוך כו' הא לעשותו מעצמו לא כדלעיל סימן רס"ד וחילוק זה חילק הרא"ש בפ' הגוזל בתרא לדחות ראיות הרי"ף ע"ש: וכתב הרי"ף דאין הלכה כו' כבר כתבתי טעם פלוגתתן ונראה דדוקא בהא פליג משום דלא ניחא ליה לאינש להיות ניזק ולקבל שכרו או לשפוך יינו ואינך דניחא לאדם בשלו אבל מודה דאם אמר בעל אבידה תניח מלאכתך ותשיב אבידתי ואשלם לך כל שכרך דחייב לעשותו כמ"ש רבינו בס"ס רס"ה ומש"ה סתם רבינו שם וכתב הדין כן בלא פלוגתא וגם נזהר רבינו ולא כתב בסימן רס"ד בדין שפיכת יינו ושטיפת חמורו דין זה דאם זה אמר שפוך יינך או תניח חמורך להציל את שלי ואני אשלם כל דמי יינך או חמורך דמחויב לעשותו משום דלא רצה לכתוב שם הדין דיש בו פלוגתא וסמך אמ"ש כאן בס"ס רע"ד אבל להרא"ש ודאי כולן שווין הם דכמו שסבר דמחוייב לשפוך יינו ולקצוץ ענף אילנות ה"נ מחוייב להניח לשטוף חמורו כשהלה רוצה לשלם לו כל הפסדו וק"ל: