פרישה, חושן משפט רעד:ד

1וקוטמין נטיעה כלומר אדם הרוצה לקטום בד הראוי לנטיעה לנטוע או להרכיבו רשאי לקטמם: וכאשר יקטום כו' מדחזר רבינו וכתב בזיתים שלא הוצרך להזכירו שכבר הזכיר זיתים גם מדכתב וכאשר יקטום ולא אמר בקיצור חוץ מגרופיות של זיתים שאינו רשאי לקטום אלא צריך להניח כביצה כו' מוכח דתרתי קאמר רבינו ולהקדמת הענין צריך שתדע מש"ר ס"ס רי"ו ז"ל הקונה אילנות לקצצם לשריפה מניח לו שני ענפים הסמוכים לארץ וקוצץ השאר כו' ע"כ והוא בב"ב דף פ' והטעם כמ"ש שם שאז חוזרין וגדלים וז"ל הגמרא שם הוא מניח לו שני אגרופות נמצא שרבינו מפרש לשון גרופיא המוזכר בגמרא ענפים וכן פי' הערוך והתוס' וא"כ מש"ר כאן חוץ מגרופיא של זיתים כו' ה"פ הרוצה לקטום ענף מאילן חבירו לנטוע קוצץ בכל מקום שירצה בלא רשות חבירו חוץ מגרופיא של זיתים כלומר מזיחו ?זית שכבר נקצץ לשריפה ונשתיירו בו לאחר שנקצץ ב' גרופיות שמשם אין לקטום כלל והטעם כיון שכבר נקצץ פעם אחת כשחוזרין וקוטמין ממנו אפילו בד קטן ממהר להפסיד משם ואפשר דה"ה בשאר אילנות נמי אין קוצצין ממה שגדל מהנשאר ע"פ השיעור שנתבאר סימן רי"ו אבל יותר נראה דדוקא קאמר וכמ"ש בדרישה ואח"כ כתב וכאשר יקטום כו' פי' וכאשר יקטום במקום שרשאי לקטום דהיינו בשאר אילנות בכל אופן ובאילן זית שלא נקצץ מעולם צריך להניח בזיתים כו' פי' מאילן זית אינו רשאי לקטום שום ענף כ"א מאותן הגדלים ויוצאין מגוף האילן משיעור ביצה גובה מקרקע ולמעלה ולא מאותן הענפים היוצאים למטה ממנה ובקנים ובגפנים רשאי לקטום מהענפים הגדלים לתעלה מפקק התחתון ופקק היינו קשר שדרך אילנות להיות בהם בליטות בליטות כעין קשרים ולא מהגדלים למטה מן הפקק כך פירש"י והרמ"ה פי' בזית כו' פלוגתתו עם רש"י הוא דלרש"י יכול לקצוץ כל הענף עד גוף האילן ושיעור ביצה לא נאמר אלא על מקום יציאת הענף בגובה האילן ולהרמ"ה שיעור ביצה הנזכר בגמרא בזית ושיעור פקק הנזכר בקנים קאי על שיעור מה שיניח מאותו ענף הנקצץ וס"ל שאף במקום שהתירו לו לקצוץ צריך להניח דבר מה מעיקר הענף שיוכל לחזור ולגדל משם ואפשר דלהרמ"ה יכול לקצוץ אפילו מהענפים הסמוכים לקרקע: ומש"ר אבל מגוף כו' אינו מלשון הרמ"ה אלא לשון רבינו הוא וגם לרש"י אינו רשאי לקטום מגוף האילן מידי שלמה יתירו לו ליקח עצו של חבירו לחנם ושלא לצורך ועבד"ר: ומאילן חדש פירש"י בד הגדל וניתוסף בשנה זו שעדיין אינו עושה פרי: