פרישה, חושן משפט רעה:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 275:6
Open in the reader →1היה לגר כו' בב"ב ד' נ"ד ואע"ג דבמכר אפילו י' שדות בי' מדינות קנה כולם בזוכה בנכסי גר שאני כמש"ר לק' ס"ס קצ"ב ועבד"ר: אפילו במכוש אחד פי' בהכאה אחת דהיינו רפק בה פורתא: לא קנה במכוש אחד אלא כמלוא מענה פירוש מדת תלם אחד דהיינו שיעור מה שדרך השור לחרוש בחרישה אחת: מלוא מענה לימינו כו' הכלל שתדע הוא שלעולם קנה ע"י המכוש כמלוא מענה לכל צד בנכסי הגר נמצא כשהכיש בקרן זוית של גבול שדה גר א"א לו שיקנה אלא תלם א' לאורך השדה ואחד לרחבו דצדדים האחרים של מקום המכוש אינם מנכסי הגר וכשהכיש באמצע השדה אז קונה לכל צדדיו וזהו ציורו * (דהיינו אם הכיש במקום שרשום א' קנה במרובע עד מקום שרשום ב' ג' ו' ואם הכיש במקום שרשום ב' קנה במרובע מקום שרשום א' ד' ג' ה' ואם הכיש במקום שרישומו ו' קנה מקום של כל הציור א' ד' ז' ח' וק"ל): ומ"ש ומלוא מענה לפניו מרובע ר"ל כל מענה בפני עצמו ארכה עם רחבה תהיה מרובע: בד"א בשדה בית הבעל פירוש שם אינו קונה אלא תלם א': אבל שדה בית השלחין דהיינו שהוא יבש מאוד וצריך השקאה תמיד בהאי קנה טפי במכוש א' דהיינו כל מה שנקרא ע"ש הגר ומפרש רבינו ואזיל דלאו ממש כל הנקרא בשמו דהיינו כל נכסיו קאמר אלא כל מה שהיה נקרא בית השלחין של פלוני הגר על שם שהיה רגיל להשקות מבורו ועיין בדרישה ושם הוכחתי דמה שכתב רבינו מתחילה כל מה שנקרא ע"ש הגר לשון הגמרא תפס ולאו דוקא קאמר אלא ר"ל כאילו כתב כל מה שנקרא ע"ש בור א' שיש לו לגר דמיניה איירי כאן וה"ה ע"ש בור א' וכלל הדברים המה דקנה כל שיעור קרקע שרגילין להשקות מבור יחיד (שאותו הבור מצרפן יחד אף שיש בו שיעור שדות הרבה) ואומרים מקום פ' שותה מבור פ' ולאפוקי המותר שאינו נשקה מאותו הבור אלא מבור אחר אותו לא קנה במכוש זה וזהו שדייק רבינו וכתב מבור פ' ולא כתב מבור של פ' אלא פ' קאי אבור ולא אבעל הבור והו"ל כאילו אמר מבור יחידי פלוני ודוק ועד"ר: ה"ג ואם הוא מסויים במצריו ואין ביניהם כו' א"נ ה"ג כגון דלית ביניהן כו' ועיין בדרישה ושם הוכחתי גירסות הללו ומ"ש ואם הוא לשון יחיד משום דקאי אשם קרקע והם זא"ז יחד: כל מה שהוא כו' פי' יהיה מה שיהיה בין של בעל בין של שלחין: מצר וחצב שם בגמ' מאי חצב אר"י אמר רב שבו תיחם יהושע את הארץ לישראל ופי' ר"ש בין איש לאיש בין שבט לשבט נטע אותו לפי שאינו יונק ומתפשט לא לכאן ולא לכאן אלא יורד ויונק כנגדו ולפיכך חשוב ג"כ מצר להפסקה: והרמב"ם ז"ל כתב כו' וא"א הרא"ש כתב כו' פי' הרמב"ם לא חילק בין שדה בה"ב לשדה בה"ש אלא אם נקראים כולם ע"ש הגר אז קונה כולה אפי' בשדה בה"ב ואם לא נקראו על שמו כלל אז לא קנה אפילו בבה"ש במכוש א' אלא כדי שיעור התלם במרובע ועד"ר: