פרישה, חושן משפט רעה:ט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 275:9
Open in the reader →1כיצד היא החזקה כו' כן משמע שם דף נ"ג: ומש"ר כדפרשינן לעיל ר"ל בסימן קצ"ב ע"ש: ויש שהיא חזקה כו' דברי רבינו שבכאן סתומים ולכאורה נראה שהאי חזקה דאכילת פירות קאי אחזקה שקונין בה מיד דומיא דנעל גדר ופרץ וקאמר דהוי חזקה בלוקח וק' לפי' זה דלעיל בסימן קצ"ב סי"א כ"ר בהדיא שזו דעת הרמב"ם אבל לדידיה מסתבר כהראב"ד דס"ל דגם בלוקח לא קנה ע"י אכילת פירות ועוד דא"כ מאי אפילו אכל פירות כמה שנים דקאמר הא ודאי לענין חזקת הקנין אין חילוק בין שעה אחת לג' שנים שכל דעביד מידי דקונים ביה אפילו לא עשאו אלא שעה אחת קנאו ואם עבד מידי דאין קונין בו מה יועיל עשייתו אותו זמן רב ומאי רבותא לכן צריכין לומר דרבינו כ"כ אליבא דמאן דס"ל הכי וה"ק ואפילו מ"ד דמהני בלקיחה בזכייה בנכסי הגר מודה דנ"מ וסמך רבינו אמ"ש בסימן קצ"ב במקום מקור הדין דשם כתב מקור אשיש בו פלוגתא אבל גם זה דוחק לכ"נ לפרש דברי רבינו דה"ק כיצד היא חזקת קנין בנכסי הגר כדרך שהיא בלוקח כך היא בנכסי הגר דהיינו נעל גדר ופרץ אבל יש חזקה המועלת בלוקח ולא בנכסי הגר והיא חזקת ג"ש שהלוקח שבא בטענה ואמר ששדה זו לקחתי ממך והיה בידי שטר מכירה וכשהחזקתי בה ג"ש ולא מחו בידי לא דקדקתי עוד בהשטר טענתו טענה כמו שמפורש לעיל ואילו בנכסי הגר הבא ואומר החזקתי בהן חזקה גמורה והראיה שאכלתי ג"ש פירותיה לאו ראיה היא דבנכסי הגר מי ימחה בידו לכן אין האכילה ראיה ופי' זה הוא אמיתי לכל הדיעות (והוא כל' הגמרא דב"ב דף נ"ז דקאמר הרי אכילת פירות דבנכסי חבירו קנה ובנכסי גר ל"ק ע"כ) אבל ק' דא"כ מה זה שסיים רבינו וכתב ולא תיקן גוף הקרקע הא ע"כ רבינו איירי עד השתא כשטוען שתיקן גוף הקרקע דאל"כ בלוקח לא מהני חזקת ג"ש כמ"ש בהל' חזקת קרקעות דחזקה בלא טענה אינה חזקה ומשנה שלמה היא אלא ע"כ כשטוען החזקתי כראוי והראיה שאכלתי ג"ש ודכותיה בנכסי הגר מיירי באומר החזקתי כראוי בתיקון גוף הקרקע והראיה שאכלתי ג"ש לאו חזקה היא דלא מהימנין לוה וא"כ מאי ולא תיקן כו' הול"ל אינו ראיה שתיקן גוף הקרקע ולא הוי חזקה וצריכין לדחוק ולומר דה"ק דאין לו ראיה שתיקן בה ועוד יש לדחוק וליישב דמש"ה כתב ולא תיקן כו' דק' לים לרבינו אמאי ל"ק בנכסי הגר באכילת פירות נהי דאין האכילה ראיה שהחזיק כבר חזקה גמורה זולת האכילה מ"מ אכילת פירות עצמו תיהוי חזקה לקנות בו דהא א"א שיאכל פירות אם לא ע"י חרישה שחרש יחפר באדמה ולא גרע מנעל וגדר ופרץ בשלמא בלוקח א"ש דאפילו גדר ופרץ ל"מ אא"כ עושה כן בפני המוכר או שלא בפניו וא"ל חזק וקני להכי כשזה כופר ואמר מעולם לא החזקת בה ברשותי צריך ראיית חזקת ג"ש אבל בנכסי גר קשה לכן כתב דמיירי באופן שאכל הפירות ולא תיקן הקרקע כלום שלא חרש ולא עשה דבר בגוף הקרקע וכגון שמצאה חרושה וזהו שסיים לפיכך המוצא שדה הגר חרושה כו' ודוק ועמ"ש בדרי' ס"ס קצ"ב ודלא כב"י שם: ולא כיסה אחר הזריעה כו' וזה לא הוי חזקה דבעידנא דשדא ביה לא שבחה השתא דקא שבחה ממילא קא שבחה גמרא: דלוקח קונה בכל ענין כו' כצ"ל: דאי בפניו כו' כלומר דאי בפניו ולא א"ל חזק וקני ע"כ בעסוקין באותו ענין דאל"כ לא הוה קונה כלל אם לא שא"ל חזק קני ואז מהני אפילו שלא בפניו כיון שעסוקין באותו ענין ודאי אדעתא למקני בה עבד: מסתמא שליחותיה דמקנה עבד ובסימן קצ"ב הסכים לדבריו: