פרישה, חושן משפט רעז:טז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 277:16
Open in the reader →1אפילו אומר על מי כו' ז"ל ב"י נ"ל שלמד כן מהא דתנן בפי"נ (דף קל"ד) האומר זה בני נאמן (וכתבו רבינו לקמן ר"ס רע"ט ועמ"ש שם) ומשמע לרבינו דכיון שהוא נאמן לומר שהוא בנו ה"ה שנאמן שהוא בכורו לר"י דקיי"ל כוותיה עכ"ל ר"ל ולא אמרינן דר"י ל"ק כן אלא אמי שמוחזקין בו אנו שהוא בנו לומר שהוא בכורו ולא אמי שאין אנו מוחזקין בו שהוא בנו קמ"ל ודקדק רבינו וכתב ז"ל אפילו אומר על מי שלא הוחזק לנו שבנו הוא ולא כתב אפילו על מי שמוחזקין אנו בו שאינו בנו משום דאהא ודאי א"נ דחזקה זו ממ"נ ע"י מי באה אם ע"י אביו שהיה רגיל לומר שאינו בנו הא כ"ר בסמוך דבזה אינו נאמן כיון שהוגד אינו חוזר ומגיד ואם ע"י עדים שמעידים שנולד מאשה אחרת ודאי בכה"ג ג"כ א"נ להכחיש העדות וק"ל: ומ"ש שנאמן אפילו לענין נכסים שיפלו לו בפ' י"נ שם ובפ' י' יוחסין (קידושין דף ע"ח) מימרא דר"נ: כשהוא גוסס ר"ל גוסס וגם אינו יכול לרמוז דאז אינו בר מתנה וכן פר"ש שם דאל"כ קשה הא כבר כתב לעיל סי' ר"ן ס"י הסכמת הרא"ש דגוסס שיכול לדבר הוי בר מתנה ע"ש ועד"ר: