פרישה, חושן משפט רעט:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 279:1
Open in the reader →1האומר על א כו' משנה פ' י"נ ועד"ר: ומ"ש בין נכסים כו' כן הוא דעת הרא"ש וכדמסיק רבינו וכתבתי ל' בדרישה ומשמע מלשונו דס"ל דבלא קרא דיכיר הנכתב בבכור הוא נאמן בפשוט. מכח סברא כיון שאין ידוע לנו אם בנו הוא או לא למה לא נאמינו כשאומר שהוא בנו וא"ש דל"ת מנ"ל למילף פשוט מבכור דא"ל היכא דגלי קרא גלי ועוד דילמא דוקא בידוע לנו שהוא בנו האמינתו תורה לומר שהוא בכורו אבל באין ידוע לנו שהוא בנו אינו נאמן לומר עליו שהוא בנו וכיון דיליף לה מכח סברא לחוד נראה דלא איירי הרא"ש ורבינו אלא כשבאין לכאן מחדש ואין לנו הכרה בהן כלל אם הוא בנו או לא הא אם היו דרים כאן כמה שנים ולא היה משגיח עליו והיה בערום ובחוסר כל הו"ל כהוחזק שאינו בנו ושוב א"נ לומר עליו שהוא בנו וכן מש"ר בסימן רע"ז בבכור שנאמן אפילו באינו מוחזק שהוא בנו מיירי בכה"ג דוקא ואע"ג דבסמוך באומר זה עבדי ואח"כ אומר עליו שהוא בנו נאמן התם מיירי באין ידוע אם השגיח עליו או לא או שידוע לנו שהשגיח עליו ובדיבור פיו לחוד קראו עבד אבל איפכא ודאי נאמן על מי שאנו מוחזקין בו שהוא בנו לומר שאינו בנו דהא בזה שהאמינתו תורה לומר על בן בין הבנים שהוא בכור ממילא משוה נמי שהוא מוחזק בנו לאינו בנו ה"ה שנאמן ג"כ לומר בהדיא אינו בני וק"ל ואע"ג דהרא"ש לא כתב אלא נאמן בנכסים שיפלו לאחר מכאן ולא הזכיר שיהא נאמן בנכסים שיפלו לו כשהוא גוסס מ"מ מסתברא לרבינו דאין חילוק לדידן דקיי"ל כרבנן דס"ל דאין אדם מקנה לחבירו דשלב"ל א"כ מה לי לאחר מכאן מה לי כשהוא גוסס וכ"כ בזה הב"י: