פרישה, חושן משפט רפא:י

1(יא) שאלה אחרת ד' אחיות כו' כלל כ"ד סימן ה': היו פנויות ודרות ביחד ומבואר שם בתשובה שהיו מתפרנסין מעמלן שכתב והצליחו בעמלן משמע שהיו משותפות יחד בנכסיהן וז"ש בסמוך להיות לארבעתן בשותפות כבתחלה: אלא אחיותיה יטלו חלקו פי' החלק שראוי הוא לירש מכל אחת מאחיותיו אבל לשון חלקו אין שייך לומר שפיר אדבר שלא היה בידו עדיין אלא שראוי לבוא לידו לאחר זמן לכן נראה שכצ"ל חלקה וכן הוא בתשובה ודייק וקאמר חלקה ולא קאמר יטלו את שלה לפי שהיו משותפין יחד ולא היה לשום א' מהן ממון בפני עצמה וכמ"ש: וכן עשו כל אחת ואחת כו' האי וכן עשו לפרש בא הא דאמר לעיל ונתנו ארבעתן כו' באיזה אופן היתה הנתינה ומפרש שבאופן זה עשו שכל אחת ואחת כו' ושם בתשובת אשר"י הוא קצת בענין אחר ז"ל כל נכסיה לג' אחיותיה וכן עשו כולן כו' והיא היא ולכאורה היה נראה דצ"ל מהופך וה"ג והיו רוצין להעביר כו' עד אלא אחיותיה יטלו חלקו וכן עשה כל אחת כו' עד והכל ביום אחד ונתנו ארבעתן כו' עד לב' אחיותיה והשתא א"ש דלא יהיה כפילת דברים דקאמר מתחלה והיו רוצין להעביר כו' ואח"כ כתב וכן עשו כו' כאשר רצו ואח"כ כתב דנתינתן היתה מתנת בריא ומהיום וק"ל: ובאים בני האח לתבוע כו' ונסתפקנו בדבר זה אחר שכולן כו' או דילמא מה שנתנה הוא במתנה כו' תשובה מתוך שאלתך כו' יש לדקדק וליתן לב במה היו מחולקין הטוען והשואל והרא"ש ז"ל המשיב ועוד ליישב כמה דקדוקים שצריכין לישוב במה שי"ל בשאלה ותשובה זו ונראה (דמעתה) [דדעת] בני האח הטוענין היה ישר בעיני הרא"ש דגם הרא"ש השיב דנתבטלה כל המתנה אלא שבני האח הטוענין לא חלקו בין אם היתה מתנה בפעם אחת לנתנו זא"ז והרא"ש השיב לחלק ביניהן ודעת הטוען היה בלי טעם כ"כ אלא אמר מאחר שלא נשתנה הדבר אחר נתינתן מאשר היה בתחלה כי בתחלה היו כולם משותפות בממון גם אחר שחזרו חלילה ונתנו כל אחת לחברתה עמדו בממונן כבראשונה והרי לא עשאו כלום אלא משותפות כבתחלה משום הכי בקשו לירש חלק הג' אחיות שמתו אבל חלק של זו הקיימת לא בקשו אף שכבר נתנה חלק לאחיותיה דכיון דנתבטלה המתנה חזר הדבר לכמו שהיה בתחלה והשואל היה מסופק אם הדין עם הטוען ולא מטעמיה שחשב לומר דהרי לא עשאו כלום דודאי קנין המתנה הוא קנין אלא שיש ליתן טעם משום דהרי הוא כאילו לא עשאו כלום כי מאחר שכ"א לא נתנה אלא חלקה לאחותה ולא פרטה לומר שגם מה שתקבל במתנה מאחיותיה היא חוזרת ונותנת לאותן שתשארנה בחיים נמצא שלא הבריחה כ"א אלא חלקה ואחר שכ"א קבלה מג' אחיותיה כשיעור שהיה לה בתחלה ואותו לא הבריחה הרי הוא כאילו לא עשאו ולא כלום וממילא יורשים בני האח ג' חלקי הממון משום הכי האריך השואל ליתן טעם לדבריו גם בצד השני ולא כתב בקיצור או דילמא הרי הוא כאילו לא עשאו כלום וכדברי הטוענים ועוד דהשואל דקדק לומר כי הרי הוא כאילו עשאו בכ"ף הדמיון והטוען כתב בפשיטות חוזר כל הממון (וק"ל) [ור"ל] א"ד לא יירשו כלום כי ניזיל בתר אומדנא וכאילו פירשה כל אחת בפירוש לאמר אני נותן לאחיותי הן מה שהיה בחלקי הן מה שאקבל מאחרים והרא"ש השיב לו מה שפשוט לך שלא יירשו בני האח חלק מה שנתנו כל אחת מנין לך ור"ל הרי אם נוכל לברר מי נתנה תלה ומי בשנית כו' אז יירשו חלק מה שנתנו ונ"מ שיירש לפעמים כל הממון והיינו כשזו הנשארת חיה נתנה באחרונה דגם חלק מה שנתנה באחרונה יירשו עם מה שקבלה מהן: ומ"ש הרא"ש אם אח שחזרו חלילה כו' ר"ל ואם לא היו המתנות זא"ז אלא נכתב בשטר שחגלה ומלכה כו' כ"א נתנה כו' וזהו חלילה שמתנותיהן היו ביחד זו לזו אז נתבטלו כל המתנות ר"ל ובזה אף שלא יירשו גם חלק הרביעית מ"מ חלק הג' אחיות שמתו יירשו מה שנתנו וכדמסיק ולא כדעת השואל שלא יירשו עכ"פ חלק מה שנתנו כ"א מה שיירשו או לא כלום: ומ"ש הרא"ש מתוך שאלתך משמע כו' הא דכתב ל' משמע אע"ג דכ"כ השואל בפירוש בשתי החלוקות בראשונה כתב כמו שלא יירש מה שנתנה כו' ובשניה כתב מה שנתנה היא במתנה לא יירש כו' נראה דמשום הנ"מ דזו הקיימת דגם חלקה יירש כתב ל' משמע ודוק. אלא שביאור זה דתשובת הרא"ש הוא דחוק במ"ש וזה מנין לך דהעיקר חסר מן הספר גם במ"ש אח"ז אם אחר שחזרו חלילה כו' צ"ל שאינו מחובר למ"ש לפני זה והוא דוחק וג"כ יהיה לפי מ"ש עיקר חסרון וקיצור לשון ועוד למה כתב אם אחר שחזרו כו' ולא כתב ברישא אם אחר שנתנו המתנה זא"ז כו' לכן נלע"ד דמה שהשיב וזה מנין לך אם אחר שחזרו כו' הכל מחובר יחד ועיקר דקדוקו דהרא"ש על השואל היה במה דכתב בדבריו ז"ל ונסתפקנו בדבר זה כו' עד וחזרו חלילה כו' דמאחר דלפי שאלתו נתנו המתנות בחוזר חלילה והיינו שאמרו כל אחת מאתנו שתמות יהיה ממונה לאחיותיה כו' א"כ למה פשוט לך שחלק מה שנתנו כ"א לא יירש הא כבר נתבטלו כל המתנות ואע"ג דאין נ"מ בדינא בין אם יירש מה שנתנה כל אחת ובין אם יירש מה שקבלה דזה וזה א' הוא הא גם אחר שקבלה כ"א עלה לשיעור מה שהיה בידה תחלה מ"מ דייק לשונו דאם כדבריך שנתנו בחוזר חלילה א"כ לא א"ש מ"ש דאינו יורש מה שנתנה כ"א ולדקדק שאלה ודאי לא היו מתנותיהן בחוזר חלילה אלא בזא"ז דאז לא נתבטלו כל המתנות ולהיותן כבראשונה וכדמסיק וא"כ ראוי לך לשלוח לידי שטר מתנותיהן ואדקדק בו איך נתנו המתנות גם יש נ"מ בדינא כמו שדקדק הרא"ש וכתב מנין לך הא שלא יירש מה שנתנה כ"א והוא כשלא היו החלקים דד' אחיות (או אחרים שנתנו בענין זה) שווין דאז לא יהיה חלק דכ"א מה שקבלה כחלק מה שנתנה ודוק ומה שמסיק וכתב דאם היו המתנות שיחולו מהיום ושעה אחת קודם מיתתן אז אין בן האח יורש כלום עד לאחר מיתת האחרונה הטעם שהרי ג' אחיותיה שמתו כל אחת ואחת קודם מיתתה נסתלקה מחלקה ונתנה חלקה לאחיותיה הנשארות והם לא חזרו וקבלו בחייהן מהנשארת מידי כיון שלא נסתלקה שום א' כ"א קודם מותה ואז האחרות כבר מתו נמצא שנשאר הכל ביד אחת זו הנשארת חיה כן נ"ל ביאור הדברים דרך כלל. ועתה אפרש קצת פרטי דבריהם מ"ש בשאלה ונתנו ארבעתן במתנת בריא בא לאפוקי שלא היתה המתנה שעה אחת קודם מיתתן ומ"ש וכן עשו כל אחת ואחת לומר שלא אמרו דרך כלל בהסכמה כל אחת מאתנו נותנת ממונה לג' אחיותיה אלא כל א' וא' בפני עצמה נתנה חלקה כו' ויש נ"מ בזה כמבואר בתשובה ומ"ש והכל ביום אחד לאפוקי בב' ימים שאז גם השואל היה יודע שהכל לאחרונה וע"ל סימן ר"מ (ע"פ דעת קצת מפרשים) ומ"ש אחר שכולן בחיי אחיהן נתנו כולן דייקי לאפוקי לא נתנו כולן בחיי אחיהן ומ"ש לא היה דעתן שיירש כו' כלומר היה דעתן שלא יירש כו' ומ"ש כמו שלא יירש ממה שנתנה לאחותה כלומר לאחיותיה ומ"ש ותעשה סכום כו' ק"ח זהובים ר"ל ק"ח חלקים וזהו ל"ד קאמר אלא אף אם יוסיף או יחסר מק"ח זהובים יעשה חשבון ויחלקנו לק"ח חלקים שבאופן זה עלה הציור והסברת הענין יפה ומ"ש וחזר כ"א להיות כו' כבתחלה פי' כמו שהיו שותפות ביחד בתחלה ומ"ש אם יש לילך בתר אומדנא הוא מ"ש בשאלה הנ"ל לא היה דעתן שיירש האח דסבר לילך בתר אומדנא כמו שמצינו במי ששמע שמת בנו דהלכו בתר אומדנא: כגון מי כו' צ"ל כמו מי כו' (ויש פנים אחרים לפרש בו שאלה ותשובה זו וכתבתיהו בדרישה הישנה אבל אחרי רואי שפירש זה עיקר לא ראיתי להעתיקן כאן במהדורא בתרא) ודוק: