פרישה, חושן משפט רפו:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 286:6
Open in the reader →1שלח האב כו' ברייתא פ' מי שמת: והרמב"ם כתב כו' בספ"ט דנחלות כתב כן: ואין זה שנשתלחה לו כו' פי' שישאו כולם ואז שולח לכל א' חלקם בעת חתונתו וזהו מ"ש וסיים ז"ל לפיכך אם שמח עם קצתן פי' שנשאו מקצתן והיה עמהן בעת הנשואים כי כן הדין כמ"ש בא"ע סימן ס' וכן בהמ"מ ע"ש וברמב"ם כתוב עד שישמחו הבנים כולם ר"ל ג"כ בעת חתונתם: והראב"ד השיג עליו כו' גם מדברי ר"י מיגא"ש משמע כדברי הראב"ד ז"ל והמ"מ כתב ע"ז ז"ל ואני אומר דהדין עם רבינו דשמא לא ישאו אחרים נשים או אם ישאו לא ישאו אותן כדרך שישא זה שנשתלחו לו ויכול זה לומר איני רוצה לעשות עמכם אלא כדרך שעשיתם עמי כמבואר בפ"ז דזכייה ונמצא שמשושבינות לא יחזור להם אלא זה החלק ונמצאו האחין מפסידין חלקם ואין אומרין להן להניח את הודאי על סמך הספק ועוד דפשטא דברייתא הכי משמע דקתני חוזרת לאמצע ואפשר (שדעת ן' מיגא"ש והרמ"ה ז"ל הוא) שדעת האב כך היה שכל א' יגבה חלקו לכשישא אשה ודברי רבינו נראין עכ"ל המ"מ ולע"ד ק' על נתינת טעם המ"מ במ"ש שמא לא ישאו האחרים נשים כו' דאדרבה כיון דמתחלה לא נתחייב זה שנשתלח לו להחזיר השושבינות כ"א לחלקים לכל א' חלקו כשישא אשה ודוקא נשיאת נשים כעין זה שנשתלח לו ובאם לא יפטר נמצא דמתחלה נעשה החוב לחלקים והו"ל כאילו חילק החב המתנה ששלח לחלקים ונתן לכל א' מבניו חלקו בפני עצמו שהם ישלחו כל אחד את חלקו בשם עצמו ולמה יפסיד זה שנשא כעין שנשא זה שנשתלח לו חלקו במה שלא נשא אחיו כעין אותן הנשואים לכך היה נראה דברי הרא"ה והרב מיגא"ש עיקר וצ"ע: