פרישה, חושן משפט רפח:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 288:5
Open in the reader →1צוה האב ליתן כו' עובדא בכתובות דף ק"ט: ויחלקו כבתחלה ר"ל יחלקו מחדש: וחבירו יתן לו מעות פי' כפי חצי שוויה של שדה וק"ק ממ"נ אם מרוצה חבירו ליתן לו מעות פשיטא מי ימחה בידן על אשר נתפשרו ואם לא ירצה חבירו איך יוכל לנכותו וא"ל שקא"ל או אני אתן לך שדה ותן לי חלק מעות או תן לי השדה ואני אתן לך חלק מעות דהא צוה ליתן לו שדה פ' וא"כ צריכין ליתן לו דוקא אותה שדה ובאמת שבגמרא ובאשר"י לא כתב שדה פ' וגם בגמרא א"א לומר דמיירי דא"ל שדה פ' כדמוכח שם ממש"ר וי"ל דס"ל כיון דבסתמא ניחא ליה לאינש בקרקע או באילן טפי ממעות וזה האח אמר שלא יתרצה ליתן מעות דודאי דעתו הוא לבטל החלוקה מפני שנפל לו חלק שאינו נוח בעיניו וכה"ג יכול הא' לכפותו שיתן לו מעות אבל מ"מ לא הו"ל לרבינו לקצר ולסתום דבריו בפרט מאחר דמדברי הרא"ש משמע דלא להכי כיון אלא דאפשר דממילא נלמד מיניה גם האי וצ"ע ועמש"ר לעיל ר"ס קע"ה ס"ג באחין שחלקו ובא להן אח שלישי שלא ידעו בטלה חלוקה וכתב ר" יונה דאפילו אם נתרצה האח השלישי ליטול מעט מזה ומעט מזה אפ"ה יכול כל א' מהשנים לבטל החלוקה כיון שהיתה בטעות עכ"ל אין להקשות משם דגם כאן יאמר אידך לבטל החלוקה דיש לחלק דשאני התם דחלק האת הבא הוא על כל השדות בשוה ואם היה רוצה היו צריכין להפיל לו גורל מחדש א"כ גם אם נתרצה יכולין האחרים לבטל מה שאין כן הכא דציוה ליתן לו שדה פלונית ואף רבגמרא ובאשר"י לא קאמר פלוני וכצ"ל מ"מ הא קיי"ל דיד בעל השטר על התחתונה ונותנין לו הגרוע והו"ל כאילו אמר להן תנו לו זה הגרוע ואין להמקבל שייכות בהאידך ומאחר שנתרצה זה שנפל לחלקו צריך לקבל (מ"מ) גם האידך הבא לבטל מחמתו (אינו) [ואינו] יכול לבטל וק"ל ונראה ללמד מכאן למש"ר בשם הרא"ש בסימן קע"ה ס"ד ז"ל וכן אם בא ב"ח כו' דהיינו ג"כ דוקא כשלא נתרצה זה שנטלו ממנו השדה לקבל מאחיו כפי חלקן אבל אם נתרצה ליקח מעות לאו כל כמינייהו דאידך לבטל החלוקה כמו כאן ודוק: