פרישה, חושן משפט רצ:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 290:5
Open in the reader →1צריכין ב"ד לחשוב עמו כו' שם פלוגתא דר' ורשב"ג והלכה כרשב"ג דאין מחשבין באחרונה וכתב הר"ן שם אבל לכתחלה מחשבין וזש"ר בסמוך סי"ו דא"צ ליתן חשבון היינו לבסוף אבל לכתחלה ודאי יקבלו ממנו חשבון לכל דבר שיתנו בידו שמאחר שכתבו ב"ד שטר ממה שהפקידו בידו אף אם באחרונה אין מחשבין עמהן מ"מ יראו הב"ד לפי השטר ההוא אם מחזיר להם את שלהם ואם ב"ד ימצאו ברשותן בעין מאותן מטלטלים הרי הן בחזקת היתומים וכן אם יחסר מן הנכסים כל כך שא"א שהוציא אותן בצרכי היתומים ויראה ב"ד בבירור גמור שהוא גזלם אין ספק שב"ד מסלקין אותו ומוציאין ממנו וכ"כ ריב"ש סימן שכ"ד: דהא על טענת ברי משביעינן ליה כו' ר"ל אע"פ דאין משביעין אפוטרופוס בטענת שמא מ"מ בטענת ברי כגון שאומר יודע אני שלקחת משלי כך משביעין אותו ר"ן וצ"ל שרבינו אמינהו אבי יתומים עצמו כ"כ דאי מינוהו ב"ד ס"ל דמשביעין ליה אפילו בשמא כמש"ר לקמן סכ"ב אך מש"ר וכאשר ימנו כו' משמע דקאי אמינוהו ב"ד וצריכין לדחוק ולומר דאף שמינהו אבי יתומים מ"מ אחר מותו כאשר הב"ד מטפלין עמו ונותנין לידו כל דבר ודבר בקצבה ובחשבון ע"ש זה כתב וכאשר ימנו שנקרא סוף המינוי על שם הב"ד (שוב מצאתי שכ"כ החכם בן לב בתשובתו) גם י"ל שמש"ה כתב וכאשר ימנו ל' רבים כדי שיהא נ"מ גם למינוהו ב"ד והיינו היכא דלא משביעינן בטענת שמא כגון דאין הכפירה ב' כסף לדעת הרמ"ה או שאין הודאה במקצת לדעת הראב"ד אפ"ה משביעינן ליה כשיש טענת ברי וע"י גלגול וכמ"ש לשונם סכ"ב להכי יקבלו הב"ד חשבון מיניה כדי שיהיו יכולין לטעון טענת ברי ולחייבו שבועה אפילו לא יהיה לו טענת ב' כסף וק"ל: