פרישה, חושן משפט רצא:כג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 291:23
Open in the reader →1שכל המפקיד כו' שם ע"ב ופירש"י כל המפקיד ע"ד שלא יהא שומר נמנע מלמסרן לאנשי ביתו הגדולים ונאמנים הוא דמפקיד וכ"כ המרדכי דל"ד אשתו ובניו אלא כל בני ביתו ומי שרגיל למסור לו דבר: שאם הודיעם כו' צ"ע דלקמן מסקינן דאפילו לא הודיע לאמו נמי הנפקד פטור ומסתבר למימר נמי [הכי] הכא באשתו ובניו הגדולים ודוחק לומר דכ"כ משום סיפא דכתב ודינו של המפקיד עמהן דהוינו דוקא בהודיען וכמ"ש שם בסכ"ו ונראה דכאן איירי דשמרם שמירה פחותה ומש"ה אם לא הודיעם פשיטא דהיה חייב המפקיר דאינו יכול להתנצל ולומר סבור הייתי דיותר ישמרו כשיסברו שהן שלי שהרי סופו מוכיח דלא חשו על ממונו ולא שמרום כלל ועל אשה כזו אינו יכול לומר כן דודאי ידע דרכה משא"כ כשהודיעה שהוא של פקדון דיכול להתנצל ולומר אף שידעתי שאינו חסה כ"כ על ממוני אמרתי שתחוס על פקדון ותשמרנו כראוי כיון דאין הבעלים כאן ולא יצטרכו לו זמן מה אבל בסמוך מיירי דשמרם קצת כראוי ומש"ה כתב שם דהמעשה היה דהניחה בארגז רק שלא טמנם בקרקע והשתא א"ש הא דכתב הרא"ש כאן דאפילו בהודיעם ואין [להם] במה לשלם דחייב (המפקיד) [הנפקד] משום דכאן איירי דלא שמרם כראוי כלל דהו"ל למידע בבני ביתו מי הן וק"ל: ואם אין להן לשלם מפסיד הרמב"ם לא כ"כ בפירוש אלא כתב שהן חייבין לשלם לבעל הפקדון ובע"ה פטור שכל המפקיד כו' ומפרש רבינו דבריו שמ"ש ובע"ה פטור ר"ל אף אם אין להם מה לשלם וכ"כ המ"מ בשם הרמב"ן ורשב"א שכן דעת הרמב"ם: