פרישה, חושן משפט רצא:כז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 291:27
Open in the reader →1ההוא דאפקידו כו' שם. כגון שהיה רחוק יותר משלו ושהה כדי להביא כר כן פירש"י שם ע"פ הגמרא ולא אמר ג"כ איפכא אם הוא קרוב יותר ואז היה לו להרגיש כאשר מיהר לבוא דזהו פשיטא [דבמש"ר היה ה"א] דיכול להתנצל ולומר דהיה סבור דלקח משלו ושהה מחמת איזו סבה שבאה לידו וק"ל: כיון שלא פירש לו פי' אע"פ שא"ל בתחלה הטל מזה שהוא שלי מ"מ כיון דלא א"ל מתחלה מזה ולא משל זה יכול להיות שהעבד לא יקפיד ויסבור שמראה מקום הוא לו מיהו בשביל זה לחוד אינו חייב אלא משום שהיה לו למחות כשראה ששהה השליח והרגיש בשליח שטעה וק"ל: והנפקד נמי פטור כו' כב"י בשם התוס' דההוא דוקא בש"ח אבל בש"ש חייב הנפקד דהו"ל לפרש ולמימר ומהא לא תרמי: ואינו משלם אלא מה שנהנה ונ"מ שאם היה ברשות כל פקדון קוצים ונתקלקל השכר ממנו קצת אע"פ שהיו ראויין למאכל בהמה אינו משלם אלא מה שנהנה ממנו בהטלתו בשכר ואם נעשה השכר חומץ אינו משלם כלל וז"ש לפיכך אם החמיץ כו' וכן איתא שם ברש"י ותוס' ע"ש: בין כך ובין כך צריך כו' פי' דאם אינו משלם פשיטא דצריך לישבע אלא אפילו אם משלם אכתי צריך לישבע שכך היתה דדילמא ברשותו הוא עדיין דשבועה שכך אירע עכ"פ צריך לישבע כדלקמן סימן רצ"ה: