פרישה, חושן משפט רצה:ג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 295:3
Open in the reader →1טען שנגנב אבל אמר כו' ב"מ דף ל"ג ול"ד ועד"ר: או אפי' כו' כלומר ל"מ בטען הש"ח שנגנב שהתשלומין יתירים הן ולפנים משה"ד פשיטא דאקני ליה כפילא אלא אפילו טען פשעתי שחייב בתשלומין מדינא אפ"ה מקני ליה כפילא כשאמר הריני משלם ובזה מיושב דלא תיקשי מאי אפילו הא בגמרא משמע דש"ח מסתבר יותר שיקנה הכפל באומר הריני משלם מש"ש שהרי הקדימו הש"ח כמ"ש המימרא בדרישה: והריני משלם ושילם כו' עמ"ש בסמוך: משלם הכפל לנפקד מפורש שם בגמרא הטעם משים דהוי כאילו אמר בשעה שמסרה לו שאם תגנב ותרצה לשלמה (ולא תפטור עצמך בשבועה) תהא פרתי קנויה לך מעכשיו דקים להו לרבנן דניחא להו לבעלים שיהא בטוח בקרן ע"מ שיהא ספק כפל העתיד לבוא לשומר ונמצא למפרע כשגנב הגנב של שומר היתה ולהכי אמר אפילו אם בשעת הגניבה עומדת באגם כאילו גנבה מרשות שומר דמי שהשומר קנה אותו למפרע במשיכה קמייתא שמשכה מבית בעלה (ושל שבחות) [וכל שבח] דממילא שלו הם (חוץ משבח דגופה) ולא מחשב דבר זה שלא בא לעולם כיון שהקנה לו גוף הבהמה: כגון בגיזות וולדות לא פי' בין מה שנתרבה עליה גיזה וולדה קודם שנגנבה בבית הנפקד בין לאחר שנגנבה בבית הגנב לא זכה בו הנפקד אלא או המפקיד דהיינו כשנגנבה כשהיתה טעונה או מעוברת ועדיין לא ילדה ולא גזזה דחזרה הבהמה בעינה להמפקיד עם הגיזה או הולד והכפל לבד נוטל הנפקד או להגנב דהיינו אם גזזה הגנב או ילדה בביתו דאז קנאה הגנב בשינוי וזהו שדקדק רבינו וכתב אבל גיזות וולדות לא ולא כתב שיתנו להמפקיד משום דהדין מתחלק וע"פ מה שנתבאר ר"ס רצ"ב ור"ס שכ"ד ועד"ר: ואם הוקר כו' עד והוא של נפקד נלמד מעובדא דאייתי שם בב"מ דף ל"ה גם כאן כ"ר ומשמע דאפילו משהוקר בבית הנפקד קודם שנגנבה הוא של הנפקד וכ"כ המ"מ לדעת הרמב"ם והטעם דהא אמרינן דמשעת משיכה הקנה לו ולאפוקי מדעת הראב"ד והמפרשים וע"ש בהמ"מ ובדרישה ודוק: ומש"ר ואח"כ הוכר הגנב ל"ד שטען מתחלה נגנב אלא ה"ה טען שנאבד מידי או לא ידענא היכי אותיביה ושלם או נשבע שאינו ברשותו ורוצה לשלם קנה ג"כ מה שהוקר וכן בגמרא קאי אכה"ג וכ"כ הרמב"ם בהדיא בפ"ה דשאלה נגנב או נאבד לענין הוקר וכן מש"ר אח"כ בסמוך או נמצא אפקדון מיירי בכל ענין וק"ל: אבל לא שלם ולא נשבע כו' אינו זוכה בכפל פי' אפילו אמר בפני ב"ד הריני משלם וכמ"ש באורך בדרישה בר"ס ע"ש: אינו זוכה בכפל פי' בהוכר הגנב: ולא במה שהוקר פי' בהוכר בגנב או בנמצא האבידה וק"ל: ואפילו נשבע והטריחו לבוא לב"ד בשביל השבועה פי' מתחלה נשבע שנגנב ולא רצה לשלם ואח"כ מעצמו בא לפרוע זוכה בכפל ומש"ה כ"ר ואפילו נשבע וק"ל והוא פלוגתא דאביי ורבא בב"ק דף ק"ח והלכה כרבא ועד"ר: