פרישה, חושן משפט רצו:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 296:6
Open in the reader →1טען הנפקד תנאי היה כו' בפ"ו דשאלה: אע"פ שהפקיד אצלו בעדים כו' ז"ל המ"מ שם אין כוונת הרב ז"ל שהעידו העדים שבלא תנאי בא לידו שא"כ לא הוה נאמן השומר שהרי מגו במקום עדים הוא אלא אין עדים הללו מעידים [אלא] שהדבר הזה הוא פקדון אצל זה ולא ידעו אם בתנאי אם שלא בתנאי ולפיכך הוא נאמן ומדין מגו ובזה נסתלקה השגת הראב"ד עכ"ל ונ"ל ביאור דבריו שמעידים שהכניס לו החפץ להפקיד אצלו והן לא המתינו לשמוע מה שהתנו ביניהן בענין השמירה היאך תהיה כש"ש או כש"ח או באיזה אופן ועד"ר: לפיכך ישבע שלא שלח כו' פי' ישכע ש"ד במגו דנאנסו ועיקר השבועה אינה על שלא שלח בה יד דהא כבר נתבאר בסימן רצ"ד ס"ה דלא חשדינן ליה ברשיעא אלא כיון שהפקידו ופשע בו צריך לישבע שהיה תנאי ביניהן שא"צ לשמרו ונאמן במגו דנאנסו ואגב כולל ונשבע נמי שלא שלח בו יד ועי"ז אינו ברשותו דאם שלח בה יד קמה ברשותיה להתחייב על הכל וק"ל: