פרישה, חושן משפט רצח:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 298:4
Open in the reader →1וא"א הרא"ש ז"ל כתב דליכא לחיוביה בס"פ הכונס כ"כ וחולק אהכלל שכולל הרמב"ם כל שומר שנתחייב לשלם כנ"ל וגם חולק במ"ש הרמב"ם בעובדא זה דהו"ל כטוענו חטים כו' וכתב הוא שם דז"א דהתובע תבעו גם בהשק והו"ל כטוענו חיטים ושעורים והודה לו באחד מהן ובהשני אומר א"י אלא משום דלא הו"ל לידע מה שבכיס לא אמרו שיטול בלא שבועה ומן הדין היה להנתבע לישבע וליפטר אלא שחז"ל עשו תקנת נגזל בפקדון כו' ע"ש: אלא כשיש טענת רמאות כו' ע"ש דכתב הוכחה לזה מהיתומים דלוה שטענו נ' ידענא שחייב לך אבינו ונ' לא ידענא דפטורין מה שאינן יודעין מטעם דלא הוה להו לידע ע"ש: ולא לגמרי כנגזל עיין בדברי רבינו לעיל סימן צ' סי"ח שכתב שיראה מדברי הרא"ש שאינו מסכים לדברי הגאונים אלא בטוען שמא ומשמע מדבריו דהגאונים גם בברי תקנוהו וע' מ"ש שם: אלא תקנת חכמים כו' כיון שזה הנפקד אינו יודע כמה היו חשו לממוניה והטילו שבועה על המפקיד וע' בדברי הרא"ש בס"פ הכונס שהאריך בזה וכתב דיש לפרש הירוש' זה דאמרו דישבע ויטול לא קאי אהנפקד שפשע ונגנב אלא אמזיק באש קאי אלא ששמע שהגאונים פירשוהו להירושלמי בפקדון וכתבו דעשו תקנת נגזל בפקדון ואין לזוז מדבריהן (ושם) ובמ"ש נתיישב דל"ת למה סיים רבינו וכתב ושמעתי שהגאונים כתבו הלא כ"כ הירוש' שהביא לפני זה וע"כ לא היו מחולקים הרא"ש עם הרמב"ם אלא אם להיות חיוב בלא שבועה דה"ט משום דמהירוש' אינו מוכרע דקאי אפקדון וק"ל ועד"ר שם הארכתי: ומש"ר ולפי זה אין חילוק בין אם ההודאה ממין הטענה כו' עד"ר שם כתבתי מנ"ל לרבינו לפרש בשם הרא"ש דאין חילוק ע"ש: