פרישה, חושן משפט שא:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 301:5
Open in the reader →1הופקדו אצלו מעות של עניים דינו כשל הקדש ופטור עליהן עובדא בב"ק דף צ"ג ויליף לה מדכתיב לשמור ולא לחלק ופי' דע"כ לא חייבה תורה לנפקד אלא בשנמסר בידו ע"מ לשמור דהיינו שיחזיר לאחר זמן לזה שהפקידו בידו אבל זה שמסר לידו מעות עניים לאו אדעתא שיחזור ויקחם מידו מסרם לו אלא שהוא יחלקם ויתנם לעניים וא"כ לאו שומר של זה המפקיד הוא וכ"ת א"כ שומר של עניים הוא לא מיקרי שומר בשבילו שהרי [אין] שום אחד יכול לתבעו מיניה וכעין זה פירש"י שם ונראה דמש"ה דייק רבי' וכתב דינו כהקדש פי' ה"ז כמו שהפקידו בידו הקדש שאין מחזיר לרעהו הפקדון וגם אין מי שיתבע אותו ממנו ולהכי לא נקט אינך דחשיב לעיל דפעור בהו לפי שהנהו לא מטעם זה איתמעטו וכמש"ל ודע דשם בגמרא מבואר בהדיא דאפי' פשע בהו פטור והרמב"ם בעצמו כתב בפ"ה דשאלה בדין זה דאפילו בפשיעה פטור וכן דייק לשון הרמב"ם בפ"ב דשכירות דכתב ז"ל ונ"ל שאם פשע השומר בעבדים ובקרקעות ושטרות כו' ואילו הקדש לא הזכיר וע' בהר"ן פ' הדיינין שכתב ג"כ בזה על הרמב"ם וכן הוא בש"ע ומ"ש בשם הרמב"ם לפני זה דאם פשע כהן חייב אאידך ג' לבד קאי ולא אהקדש: אבל אם יש כו' פי' אז הוה שומר של עניים ותל עליו שם שומר שהרי כל אחד יתבע שלו משא"כ הקדש דאין לו מי שיתבע ממנו ומיירי ג"כ שהמעות מיוחדין הן לעניי עיר הזאת משא"כ אם אין מיוחדים אלא לעניים דעלמא דאף אם היה קצבה ליתן לכל אחד דרך משל ו' גדולים לכל יום מ"מ ממון שאין לו תובעין מיקרי שיוכל לומר אתנם לאחרים וכן פי' המ"מ לדברי הרמב"ם פ"ה מהל' שאלה ושכ"כ רש"י ע"ש: