פרישה, חושן משפט שד:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 304:4
Open in the reader →1לשון הרמב"ם כו' ונראה דגם הרמב"ם מודה בדינים הקודמים ועבד"ר: והרי זה אונס ומשלמין החצי ז"ל המ"מ שם לפי שהיה היה להם להתחבר יחד נשאת אלא משא של כל א' יכול נהעבירו לבדו וכיון שמשא זה כבד אצל כל אחד מהן היה בדין שישלמו הכל וכיון שהוא קל לשניהן היה בדין שיהיו פטורין ולפיכך משלמין מחצה זהו דעתו ז"ל לפי מה שביאר בבא השנייה עכ"ל. וז"ל הרמב"ם בבבא השנייה מכאן שהאחד שהעביר חבית גדולה שאין דרך כל הסבלים להעבירה שהוא פושע ואם נשברה בידו משלם הכל עכ"ל. וע"פ הדברים האלה נ"ל דכוונתו דס"ל להרמב"ם כיון שהוא כבד אצל א' ואינו נותן לשאת לא' א"כ יש על משא זו שם פשיעה לאדם א' הבא לנושאה ואף שנתתבר אחד עמו ומסייעו לשאת אותם כיון שאין מדרכן להתחבר בענין כזה כאילו נשאו א' דמי מיהו הואיל וקל הוא לשנים אינו חייב אלא החצי כן נ"ל ולא כעיר שושן שכתב אדברי המ"מ הנ"ל ז"ל כיון שמשא זה כבד אצל כל א' מהן י"ל שכל א' מהן סמך על חבירו להקל משאו והרי פשע כו' ע"ש וז"א דהא שהרי המ"מ סיים וכתב שהרמב"ם ביאר כן בבבא שנייה ואין פירושו דרמ"י נזכר כלל בבבא שנייה ודו"ק: