פרישה, חושן משפט שה:ט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 305:9
Open in the reader →1אבל שמור לי ואשאילך כו' אלא כליו כו' והשאילני ואשמור לך כו' לא הוא ולא כליו ז"ל ב"י קושיא ראשונה יש לדחוק ולומר דכיון דכליו שאיל לו הוה כאילו בעליו עמו אבל מה שהקשה בהשאילני ואשמור לך דאין המשאיל עם השואל כלל כו' זה ודאי קושיא הוא וצ"ע עכ"ל. ור"ל דכשאומר ראובן לשמעון תחלה שמור לי ובשכר השמירה אשאיל לך כלי לעשות בו מלאכתך א"כ הואיל ומותר לעשות מלאכתו באותו כלי של ראובן [הוי] עמו במלאכתו ופטור שמעון על הכלי שבא לידו לשומרו אבל כשאומר לשמעון תחלה השאילני ואשמור לך אם כן נתחייב על השאלה שהיא קדומה דאע"ג שנותן לו עוד כלים לשמור כיון שאסור בו לעשות מלאכה לא מחשב כלי זה כאילו היה הבעל כאן וליכא שמירה בבעלים ודו"ק. ולענ"ד בישוב הקושיא הוא דס"ל להרמ"ה דהא דכתיב בעליו אין עמו לא ישלם לאו דוקא עמו במלאכה קאמר דא"כ לא הו"ל לקרא למסתם אלא י"ל בעל המשאיל אינו עם ענין השאלה שלא תלה עסקו וענין אחר בשאלה זו אז חייב לאפוקי כשאמר השאילני ואשאילך שאל לי ואשמור לך שכולם מיקרי בעליו עמו שהרי תלה השמירה או השאלה בענין אחר שאמר אשאילך בתנאי שתשמור לי או השאילני בתנאי שאשמור לך כנגדו ומיהו דוקא באמר השאילני ואשמור לך היום אבל השאילני ואשמור לך למחר לאו עמו מיקרי דעמו משמע מיד בשעת שאלה ודוקא תלה השאילה בתנאי אחר לאפוקי מסר לו ב' פרות אחת שאולה ואחת שכורה חייב ולא דמי להשאילני ואשמור לך דתלה השאילה בתנאי השמירה מה שאין כן התם גם בלא"ה נמי שאני התם דהנאת השאילה כולה דהשואל היא דהא השכר שנותן לו אינו אלא בעד בהמה השנייה וכן כשאומר לו שמור לי על תנאי שאתן לך כך וכך דמים פשיטא דחייב ולא שייך שמירה בבעלים שהרי לא תלה השאלה או השמירה בענין הדומה למה הוא עושה לו אלא במה שיתן לו שכר על טירחא שלו וש"ש הוא וחייב ודו"ק: וחד הוה רכיב כו' כצ"ל והוא בב"מ דף פ"א ועבד"ר. וזהו כדברי הרמ"ה שכיון שמוכח דס"ל להרא"ש דהא דפריך תלמודא והא שאלה בבעלים היא אהשאילני ואשאילך נמי קאי וצריך לאוקמא לברייתא דקתני דנעשה ש"ש בהשאילני היום ואשאילך למחר ואם כן ה"ה לאינך כולהו דקתני בברייתא נמי מיירי במהיום ומחר ועבד"ר שכתבתי עוד ראיות שמוכח דדעת הרא"ש כדעת הרמ"ה: