פרישה, חושן משפט שו:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 306:8
Open in the reader →1המוליך חיטין לטחון כו' ב"ק דף צ"ט: ולא לתתן פי' שדרך כל אומן לשרותן במים וכותשן במכתשת להסיר הקליפה החיצונה כדי שתהא סלת נקייה: נפולין נשבר ונופל כשאוחזין אותו: בד"א בהדיוט אבל אומן בחנם פטור אכולהו קאי וכ"כ המ"מ פ"י דהלכות שכירות בשם הרמב"ן דדין כולם שווים בשכר חייב בכל ענין ובחנם [אומן] פטור והדיוט חייב ע"ש. ונ"ל שדקדק כן מהא דכתב הרמב"ם שם טבח ששחט בחנם ונבלה וכן שולחני שאמר יפה ונמצא רע וכל כיוצא בזה עליו להביא ראיה שהוא אומן ואם אינו מביא ראיה משלם עכ"ל ומדכתב וכל כיוצא בזה ודאי להני דכתב לעיל טוחן ואופה שכללינהו הרמב"ם יחד וגם בברייתא מתני בהדדי וע"כ בחנם איירי דומיא דטבח שהתחיל בו דאל"כ אפילו הוא אומן חייב בשכר וש"מ דגם באינך אם הוא הדיוט שאינו אומן חייב אפילו בחנם ורבינו הטור שהביא ג"כ דברי הרמב"ם משמע דס"ל כוותיה וק"ל: דאיכא למימר שמא בעצם נפגמה פי' והוה אונס גמור אבל אי הוה ידעינן דנפגמה בעור ודאי הי' חייב כיון דנפגמה בעור ודאי היה הסכין רע וחליש פומיה ולא הו"ל לשחוט ודמי לגניבה ואבידה דלאו אונס גמור הוא אעפ"י שבדקה תחלה ועבד"ר: