פרישה, חושן משפט שיא:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 311:2
Open in the reader →1השוכר את הספינה כו' שם דף ע"ט: ואני אביא יין ואוליך בה כו' ול"ד להשכיר לו חמור ומת אפי' השכיר לו חמור זה ומשא סתם שכ"ר בסי' ש"י בס"ב דצריך לשלם לו שכר הראוי דשאני התם דמ"מ ההנהו במה שהוליך לו ולסחורתו קצת הדרך ויכול למכרה או לשכור כאן כמש"ר שם בס"ס משא"כ כאן שהסחורה נטבעה ולא נתהנה כלל: וכ"כ הרמב"ם כו' בפ"ה מהל' שכירות כ"כ: אלא שכתב צריך לנכות לו כו' גם הרי"ף כ"כ דצריך לנכות לו ואפשר שבספרי הרי"ף שהיו לפני רבי' לא היה הגירסא כן וכן הרא"ש בפ' האומני' העתיק דברי הרי"ף ולא כתב בשמו דמנכין לו הטורח: ודמי לאוכלוסי דמחוזא לקמן ס"ס של"ד ושל"ה יתבאר דינייהו: דבטילה דהאי דאפסדה לספינתו כו' כצ"ל דאפסדה ולא דאפסדיה וכן הוא בס"י וה"פ הרמב"ם כתב דמנכין לו משום דאינו דומה המטפל בספינה ליושב בטל ע"ז כתב הרמ"ה דבטילה כזו אין לו קורת רוח דבטילה דהאי גברא דפסיד לספינתא קשה ליה ודמי לבטילה דאוכלוסי דמחוזא דאין מנכין להן על בטילתן ומ"ש דהאי דאפסדה ר"ל דהאי דפסיד וק"ל: וא"א הרא"ש כתב שלא יתן כו' וטעמא משום דכל אונס שאירע לבע"ה שלא היה לידע יותר מהפועלים פסידא דפועלים כדאמרי' גבי אגר אגירי לדוולא אשר"י וכ"כ התו' בשם ריב"ם ומסיק התו' ומ"מ אם כבר נתן כל השכירות אינו מוציא מידו כיון שהוא מוחזק ומזומן לקיים תנאו ובהני בבי דספינתא סתם (או יין) [ויין] זה או להיפך לא חילק בין אם הביא ספינה או יין אחר או לא משום דבספינה סתם מצי א"ל בעל הספינה ל"ל להביא ספינתי כיון שא"א לבעל היין לקיים תנאו והרי הוא כאילו קיים תנאו וכן ביין סתם וספינה זו להיפך וק"ל: אמר המשכיר ספינה זו כו' עד לא יחזיר לו דיאמר לחבירו כיון דאינך יכול לקיים תנאך מזלך גרם והמע"ה וכ"כ התו' בשם ריב"ם ובר"ס ביין סתם וספינה זו דקאמר אע"ג דבעל הספינה מוחזק צריך להחזיר הכל התם שאני כיון דבעל היין יכול לקיים תנאו אמרינן דהממון בחזקת מאריה קיימא ואף שכבר קבלה בעל הספינה הרי לא קבלה אלא אדעתא לקיים התנאי והרי הוא כאילו התנה בעל היין לומר שאם לא תוכל לקיים בספינה זו תחזיר משא"כ בשניהן אמרו זו ובעל הספינה מוחזק דמועיל לו חזקתו לחשביני' כאילו התנה לומר שלא יוכל בעל היין להביא יין וא"צ להחזיר לו כלל אפי' להרא"ש הנ"ל כיון שהוא מוחזק וכמ"ש בשם התוס': אם המשכיר כו' צריך ליתן לו שכרו פי' כל שכרו אפי' מה שלא הוליכו ואע"ג דבספינה סתם ויין זה ס"ל להרא"ש דאין נותן לו אלא שכר חצי הדרך וכנ"ל שאני התם דמיירי דלא הביא בעל הספינה ספינתו לפנינו לקיים תנאו ואפשר אפי' הביא ספינתו כיון דאתני בעל היין ואינו יכול לקיים תנאו דהא זה קאמר מש"ה פסידא לבעל הספינה בשכירות דלא הוליכו עדיין וכמ"ש משא"כ כשא"ל יין סתם דגם הוא יכול לקיים תנאו ובעל הספינה כבר קיים תנאו וק"ל וכ"ש אם בעל היין מקיים תנתו וכבר נתן לו הכל דצריך להחזיר לו הכל כדין יין סתם וספינה זו הנ"ל ומיהו אין בעל הספינה צריך להעמיד לו ספינה אחרת ואינו מפסיד מביתו כלום מטעם שאכתוב בסמוך ודקדק רבינו וכתב בזה אפי' שקיבל כו' ר"ל אע"פ שהוא מוחזק בכולו וגם כבר הוליכו חצי הדרך אפ"ה צריך להחזיר הכל וכל זמן כו' כיון שעדיין לא קיים לא אחד מהן תנאו אזי חולקים כל השכירות שהתנה עליו מתחלה ממש וכמ"ש בדרישה ע"ש ודוק ולכאורה נראה דהאי חולקין ממש קאמר דאפי' אם הוליכה פחות מחצי הדרך או טפי מחצי הדרך חולקין וכן נראה מהתו' כמ"ש בספיקתו של ריב"ם ע"פ דרכו הנ"ל ועמ"ש בסמ"ע עוד מזה מיהו אינו מוכרע וצ"ע: שאיני מאמינך שתביא את שלך ונמצאתי טורח ואפסיד מעותי עבד"ר וא"ת מ"ש ספינה סתם משוכר חמור סתם או בית סתם ונפל הבית או מת החמור דאמרי' לעיל סי' ש"י ס"ב דחייב להעמיד לו בית וחמור אחר להרא"ש ובספינה סתם אמרינן דמחזיר לו שכרו או חצי שכרו וא"ל (דלהרא"ש דיהיב טעמא לעיל משום דמהני ליה משיכתו דחמור כו') דכאן לא עבד השוכר שום קנין וחזקה בספינה דמיירי דבעל בעצמו מוליך בספינתו הסחורה למקום אחר ששכרו ואין בעל הסחורה מושך או מנהיג הספינה דהא התו' כתבו שם בד"ה אלא בספינה סתם דהמשכיר קונה השכירות במשיכת השוכר הספינה כו' ש"מ דגם בזה השוכר הוא המושך וצ"ל דשאני חמור שמת ובית שנפל שנשתעבד בעל החמור למשאר או לרכיבה של זה ועדיין הן בעין מש"ה עליו לקיים דהא השוכר תובעו ואומר שכרתיך למשא או לרכיבה סתם ולא נתת לי חמור שיש בו כדי לקיים תנאך וכן בבית שנפל משא"כ בנדון [דספינה] שגם היין נטבע ואין הדבר הנשכר בשבילו בעין אף שאמר יין סתם הרי מ"מ הטעינו יין זה ואיננו לע"ע: