פרישה, חושן משפט שיב:יד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 312:14
Open in the reader →1השוכר בית כו' בב"מ דף ק"ב: וכתב הרשב"א בד"א כשעמד בר"ה כו' הר"ן פ' קונם יין כתב דברי הרשב"א הללו ב"י: אבל אם א"ל שנה אחת אין לו כו' נראה שזה ג"כ קאי אכשעומד בר"ה ואמר כן אבל באמצע שנה ס"ל לרבינו דאפי' בשנה אחת חודש העיבור בכלל וכמ"ש בי"ד סי' ר"ך ועבד"ר: השכיר לו לחדשים כו' ג"ז שם: צריך להוסיף לו כו' זהו פשיטא ומשום סיפא דשכרו לחודש ושנה נקטו וכ"כ בנ"י ע"ש מיהו י"ל דקמ"ל דל"ת כיון דחודש העיבור נתעבר בה למלאות חדשי הלבנה לחדשי החמה הו"א דלא ליחשב לחודש בפני עצמו קמ"ל: הזכיר לו חודש ושנה שם בגמרא פלוגתא דאמוראי והלכתא כר"נ דאמר הכי ושנה זו ג"כ פירושו כמ"ש לפני זה בשם הרשב"א שאומר שנה זו או השנה ובנ"י פ' השואל כתב הא דמספקא דוקא בכל הלשונות הסמוכות זו לזו אבל אינן סמוכות זו לזו לכ"ע האחרון עיקר וכדאמרי' גבי שטרות: ואפי' לא בא לשאול כו' כן פירש"י והרי"ף והרא"ש ולא אמרי' שזה מוחזק בשכירות ופירש"י הטעם [ע' בב"ח שמביאו] וכתב הרי"ף דהיינו דוקא במקרקעי אבל במטלטלים כל היכא דמספקא לן אי תפיס ל' ראשון או ל' אחרון אי תפיס תפיס ולא מפקינן מיד שום אחד מהן וכתב דהיינו דוקא במילתא דלא עבידא לאיגלויי וכ"כ הרא"ש וע"ל סי' שי"ז ס"ג דשם כ"ר בהדיא בשמו כן וע"ל ס"ס בדרישה ועד"ר: הזכיר לו חודש ושנה כו' עד צריך ליתן לו השכירות וכ' הרמב"ם כו' אין להקשות מ"ש הא מהא דכתב הרמב"ם (והביאו רבי' לעיל בסי' רי"ח) אם אמר מדה בחבל הן חסיר הן יתיר אני מוכר לך דאין לו אלא בדין הן חסר הן יתיר ולא אמרי' דלעולם יהיה יד בעל הקרקע על העליונה דומיא דהכא וכמ"ש רשב"ם באמת גם שם דאפשר לומר דס"ל להרמב"ם דשאני התם דכשחסר ליה אז טוב לו למוכר לילך אחר ל' הן חסיר הן יתיר וכשהותיר לו אז טוב למוכר לילך אחר ל' מדה בחבל ואינו מן הסברא לילך פעם אחת אחר ל' זה ופ"א אחר ל' זה משא"כ הכא דלעולם הולכין אחר ל' א' דהיינו דינר לחודש אבל אין לחלק ולומר דשאני התם דגם הלוקח שקנה הקרקע הוא מיקרי בעל הקרקע משא"כ הכא דאינו אלא שכירות דז"א כמ"ש בשם רשב"ם שם: