פרישה, חושן משפט שיב:טז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 312:16
Open in the reader →1נפל הבית כו' בב"מ דף ק"ג ע"ש כו' ופרטי דינין כתב רבינו: שאם יש בעציו ואבניו כדי לשכור ישכור מדין חמור זה למד הרמ"ה כן וכמבואר לעיל סי' שי"א: וא"א הרא"ש ז"ל כתב כו' אין צריך ליתן לו אחר בפרק האומנין גבי ההוא דשוכר החתור ומת אם יש בדמיו ליקח כו' כ"כ התו' שם ומטעם דביתו אינו עומד למכור אלא להוסיף עליו ולחזור ולבנותו כבתחלה וזה לא קבל עליו הוספה אלא בית זה כמו שהות וכי נפל אזדא ליה וגם אין יכול לומר אבנה מאלו עצים ואבנים חדר קטן דגם לזה אינו עומד לבנות קטן מאשר היה בראשונה אבל חמור שמת אינו עומד אלא למכרה בדמיה ולכך אם יש בדמיה ליקח יקח לשכור ישכור וא"ת לפ"ו מנ"ל לרבינו בדין התליעו רגליו או נסתמא והשכירו לרכיבה לדמותו כאילו מת (שהרי כתב לעיל ר"ס ש"י ז"ל ונראה דאם יש בדמי זה לשכור אחר וימכרנו וישכור אחר שחמור זה נשתעבד לו ומבואר שם דלמד זה מדין מת החמור כו') הא יש לחלק דשאני מיתה דאינו עומד אלא למכור משא"כ נסתמא אי התליעו רגליו דעדיין ראוי הוא למשא וכמ"ש שם וכמו שמחלקינן כאן בששכרו בית זה וי"ל דחמור המותלע או נסתמא גם למשאוי אינו מצוי מי ששוכרו אלא של שוכר זה אמרי' מזלך גרם ונסתחפה שדך וכיון שאינו מצוי להשכיר אפי' למשא ג"כ אינו עומד אלא למכור וק"ל: דמסתמא הוא עומד לתקן דקדק לכתוב הוא עומד לתקן ור"ל דהוא הבית הראשון בעצמו מתקנין אותו ולא שייך למימר גביה אזדא ליה: ואם המשכיר סתר הבית כו' כצ"ל סתר ולא סותר בו' וכ"כ בספרים ישנים ודין זה כתב ג"כ הרמב"ם פ"ה דשכירות וכתב המ"מ פי' שלא אמרו אזדא ליה אלא כשנפל מאליו שאין המשכיר סבה בנפילתו אבל אם הוא רוצה לסתרו בזמן שכירותו של זה ודאי שהשוכר מעכב עליו וכשעבר וסתר פשיטא שחייב לו להעמיד אחר: