פרישה, חושן משפט שיח:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 318:1
Open in the reader →1ראובן השכיר ריחים כו' עוברא הוה בפרק הנושא (כתובות דף ק"ג:) וקנה ריחים אחרים ובאותן ריחים טוחן לצורך מאכל ביתו: לדעת ר"י כו' וטעמו משום דשם בגמרא קאמר רב עוירא טעם דא"צ ליתן לו דמים משום דאף אם גם המשכיר אין מוצא דבר לטחון מ"מ מצי השוכר לומר כיון דאתה עשיר קנה לך חיטין וטחנם וזבנם ובמה שאתה צריך לביתך טחון אצלי כבתחלה וקשה לר"י למה לי ה"ט דטחון וזבין בלאה"נ הא השוכר רוצה לעמוד בתנאו שהשכירו עמו לטחון ולא ליתן דמים ויהיה לו הפסד בנתינת דמים כיון דאינו מוצא לטחון במקום אחר וכתב ר"י דצ"ל ולולי ה"ט היה המשכיר יכול לחזור משכירותו עכ"ל אלא שקצרתי ושניתיהו לתוס' ביאור ולפ"ז צ"ל דמש"ר דאם גם ראובן אינו מוצא לטחון ר"ל אינו מוצא אפי' לטחון ולזבין דאם לא כן קשה הא כתב שם דמה"ט אינו יכול לחזור משכירותו והא דסתם רבינו משום דמסתמא כיון דזה אינו מוצא לטחון גם זה שדר עמו בעירו אינו מוצא אפילו לטחון ולזבין וע"ז קאמר רבינו ואם גם הוא אינו מוצא לטחון הן מצד חסרון התבואה או הקונין או שאין לו דמים: ומש"ר בשם הרא"ש דא"י לחזור משכירותו הוא בפסקיו שם וכתב דאין דברי ר"י נראין דשכירות ליומא ממכר הוא ושהגמרא דקאמר ויהיב טעמא דטחון וזבין כו' קאמר לרווחא דמילתא ולאפוקי מסברא דרבינא כו' ע"ש: