פרישה, חושן משפט שלא:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 331:4
Open in the reader →1(ה) בזריחת השמש דכתיב תזרח השמש יאספון וגו' יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב גמרא פי' יאספון החיות דלעיל מיניה כתיב תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער ונלמד מהאי קרא דא"צ הפועל לצאת מביתו לעבודת בע"ה עד שיזרח השומש וצריך להיות בעבודתו עד ערב ופי' רבינו דהיינו עד צאת הכוכבים והירושלמי דמייתי רבינו אח"ז דכתוב בו דבע"ש בין בהשכמה בין בערבה משל בע"ה ה"ק כמו שבהשכמה ודאי משל בע"ה כי כן הוא כל ימות השבוע כן יהיה ג"כ הערבה דע"ש ג"כ משל בע"ה ומפרש רבינו ואזיל ל"מ (לומר כן) שא"צ לעבוד בע"ש עד ערב דהיינו צאת הכוכבים אלא אפילו צריך להיות בביתו זמן מה בעוד היום גדול כדי שיכין לנפשו צרכי שבת צליית דג כו' ובא"ח סי' ר"מ כ"ר לשון הגמרא דג' תקיעות היו תוקעין כו' ומפרש שם ע"פ הרמב"ם דתקיעה הראשונה היו תוקעין כדי שישמעו העם שבשדות וימנעו מלעשות מלאכתן ויכנסו הרחוקים עם הקרובים כו' ושם מסיק וכתב שאחר שלשה התקיעות שהה עוד כדי צליית דג קטן כו' ולא הזכיר שם כדי למלאות חבית מים כמ"ש כאן וגם שם כתב דג קטן וכאן לא כתב קטן י"ל דשם לא כ"כ אפועלים כ"א אכל אדם וכל אדם שהיו בבית כבר הכינו צרכיהם מליאות מים ובישול דגים גדולים משא"כ הפועל ומה"ט נמי כתב והדליקו הנירות קודם וכאן בפועלים כתבוהו אח"כ ולפ"ז צ"ל דהפועל בא לביתו מעט קודם לשאר בני אדם וק"ל: