פרישה, חושן משפט שלה:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 335:1
Open in the reader →1השוכר את הפועל למלאכה ידועה כו' ג"ז בב"מ דף ע"ז ז"ל ואמר רבא מהאי כו' [ע"כ הביא הב"ח] דקשה מיניה לא מפקיד להו ונותן להן שכרן משלם. אמאי וליתב להו פועל בטל. כי קאמר רבא באוכלסי דמחוזא דאי לא עבדי חלשי עכ"ל. זהו כלל דברי רבינו ומ"ש למלאכה ידועה ר"ל שהזכיר להם ניכוש או עידור לאפוקי אם לא הזכיר להם אלא שכרם למלאכה סתם דיכול לשנות אפי' מקלה לכבידה וכמש"ר אח"ז מיד אבל כיון שהזכיר אותה מלאכה ידועה (בה) [בה"ב] הו"ל לאתנויי שבאין בה שיעור מלאכת יום דאיהו הוא דידע ולא אתני ואפסיד אנפשיה וכ"כ הרמב"ן והרא"ש: כגון מניכוש לעידור לכאורה נראה אע"פ שרש"י פי' עידור בכמה מקומות חפירה כאן אין פירושו כן אלא ר"ל מלאכה הדומה לניכוש וע"ד שאמרו בסוף ב"ק מנכשי זרעים ועודרי ירקות ופירש"י שם וז"ל ומנכשי זרעים ניטלין ירקות מביניהם ועודרי ירקות כשהן תכופות יותר מדאי כדי שיהא מקום להרחיב ולהתפשט ע"כ ומש"ר אע"פ שאינה אותה מלאכה משום דהמנכש ירקות מבין זרעים אינו מדקדק כ"כ בעקירתן מן השורש אלא מנכשן וזורקן משא"כ בעודר זה מזה ונוטען במקום אחר דצריך כוונה יותר בעקירתן לעקרן עם שרשיהן. אבל אי פי' עידור ר"ל חפירה כבשאר מקומות ק' הלא ודאי מלאכת החפירה כבידה מניכוש ודוחק לומר משום דשניהם מלאכת שדהו נינהו. ולפי נוסחת מקצת ספרים דאית בהו כגון מעידור לניכוש לק"מ אלא דלפ"ז הו"ל לרבינו לכתוב כיון דקלה ממנה וק"ל. ועיין בי"ד סי' קס"א שם כ"ר לענין איסור ריבית ז"ל ולא יאמר עדור עמי ואנכש עמך שפעמים שהאחרת שעושה לו חבירו כבידה יותר. וכתבתי שם בפרישה שמש"ה כתב שפעמים כו' ללמדנו דאף על הרוב השנייה קלה יותר אפ"ה אסור כיון שלפעמים הוא להיפך ובזה נתיישבו שני הנוסחאות הנ"ל וק"ל: אבל אינו כופהו כו' פי' בסך שכירות שפסק עמו כבר אינו כופהו לעשות אבל אם רוצה להוסיף לו על השכירות כפי ערך כבידות המלאכה זו מהראשונה יכול לכופהו וכ"כ המרדכי והביא ב"י בסי' של"ד וכ"כ ב"י בסי' של"ג וכ"כ רמ"א בש"ע בסי' זה: שהבטלה קשה לו כגון חופר אדמה או עובדי אדמה שדרכן לטרוח הרבה ושינוי הבטלה קשה להן ע"ד כל ימי עני רעים: ודוקא שלא הראה להם כו' נראה דמיירי שלא אמר לו ששכרו לעדור על יום א' אלא שכלו סתם לעדור ולא הראו לו דאילו שכרו לעדור ליום אע"פ שהראה לו המלאכה מצי א"ל מדשכרת לי ליום סברתי שיש לך עוד מלאכה כזו במקום אחר להשלים עבודת היום ולא הוצרך רבינו לבאר זה דמילתא דפשיטא הוא ועוד שסמך על מה שהתחיל וכתב ששכרו לעדור ולא הזכיר יום: