פרישה, חושן משפט שלז:יח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 337:18
Open in the reader →1כתב הרמב"ם כו' כ"כ בפ' הנ"ל סמוך לבבא שהביא רבינו בריש הסי'. וכתב ב"י ויש לתמוה כו' [עיין בב"ח שהביאו]. ונ"ל ליישב דהרמב"ם ורבינו שווים בזה דאסור לבטל ממלאכתו בשביל אכילתו אלא שהרמב"ם ס"ל שכל אכילה בשעת מלאכה מיקרי ביטול אעפ"י שסתם וכתב המבטל ממלאכתו סמך אמ"ש בבבא דלפני זו דאסור לאכול כלל בשעת המלאכה גם סיים וכתב ז"ל עובר בלא תעשה שנאמר וחרמש לא תניף מפי השמועה למדו שכל זמן שעוסק בקצירה לא יניף חרמש לאכילתו עכ"ל ורבינו כתב בריש הסי' דאינו מסכים עמו בזה דלא יאכל מן התורה בשעת מלאכה וגם סיום דברי הרמב"ם דחרמש לא תניף כו' לא העתיק רבינו כלל משום דס"ל דלד"א בא וכמ"ש בדרישה בריש הסימן אבל ג"כ ס"ל דלא יבטל ממש ממלאכתו בשביל אכילתו כגון שישב ויאכל וכדפירש"י ומש"ה העתיק ל' הרמב"ם שכתב המבטל ממלאכתו דבמבטל ממש ס"ל דעובר בלא תעשה. ומ"ש הרמב"ם או שאוכל כו' גם רבינו ס"ל הכי דהא דרשינן מקרא דקודם שנגמרה מלאכתו אסור לאכול מפעולתו וכמש"ר בר"ס זה ס"ג ע"ש. ומ"ש ה"ז עובר בל"ת שם ברמב"ם פי"ב דשכירות כתב דעובר בהראשון משום וחרמש לא תניף וגו' מפי השמועה למדו שכל זמן שהוא עוסק בקצירה לא יניף ובשנים האחרים כתב עובר משום ואל כלייך לא תתן. ובסמ"ע כתבתי דג"כ עובר משום לא תגזול או לא תגנובו דכיון דלא התירה לו התורה בכה"ג הוא כגניבה או כגזילה בידו. תדע שהרי רבינו ס"ל דחרמש לא תניף נאמר אענין אחר וכנ"ל ואפ"ה העתיק לשונו דעובר בלאו ולא כע"ש ועיין בסמ"ע: