פרישה, חושן משפט שמו:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 346:6
Open in the reader →1ומיהו אם שאל כו' עד וכ"כ הראב"ד כו' שם דף צ"ב קאמר בגמרא ז"ל ומדקתני סיפא ואח"כ שאל את הפרה מכלל דרישא דקתני עמה עמה ממש עמה ממש היכי משכחת לה פרה במשיכה ובעלים באמירה כו' ושם דף צ"ו גבי הא דאמר רבא מקרי דרדקי שתלא כו' כולן בעידן עבידתייהו שאלה בבעלים הוא כתב הרא"ש תימה דהכא משמע דוקא בעידן עבידתייהו ולעיל בר"פ אמרי' בעלים באמירה אלמא משעת אמירה מיקרי שאלה בבעלי' אף על פי שעדיין לא התחיל במלאכה וצ"ל דבעידן עבידתייהו לאו דוקא אלא בשעה שמזמינן: וכ"כ הראב"ד (וכמש"ר) כו' עד וכ"כ הרמ"ה ע"ש באשר"י: כיון שהתחיל ללכת עם פרתו ר"ל כיון שמכין עצמו ללכת עם פרתו ותדע לך שהרי מסיים וכתב אע"פ שעדיין לא יצא מפתח כו' ומש"ה כ"ר וכ"כ הראב"ד דהא א"ל להליכה בביתו עכ"פ מצריך הראב"ד דאין טעם לזה דהליכה בביתו והכנתו בלי הליכה שוי' הם: וכ"כ הרמ"ה אלא שחילק כו' דוק בלשונו שהתחיל בלא פירש לו זמן וסיים במלאכה ידועה וצ"ל דה"ק ודוקא שלא פי' לו זמן כו' דזה צ"ל עכ"פ ואז כשלא פירש לו זמן יש חילוק בין הושאל לו למלאכה ידועה או לא דבמלאכה ידועה אינו מועיל רצונו והכנתו ללכת למלאכתו עד שיתחיל המלאכה ממש: ומ"ש לעשות לו מלאכה ידועה מיד ר"ל אע"פ שא"ל עשה עמי המלאכה מיד אפ"ה אינו קרוי עמו במלאכתו וגם בריש דבריו במ"ש דוקא שלא פירש לו זמן רבותא נקט ומכ"ש אם א"ל שיעשה מלאכה מיד (דכל שלא א"ל מלאכה ידוע) דכל שא"ל מלאכה ידועה אפי' מיד אינו מועיל רצונו והכנתו עד שיתחיל בהמלאכה עצמו משא"כ כשלא א"ל מלאכה ידועה דאז כל שמכין נפשו לעשות לו רצונו מיקרי התחלה דאותו רצון ג"כ הוא מלאכתו ועניינו ובקצת ספרים ליתא לתיבת מיד אבל כפירושו דמי גם בס"י ישנו וזהו החילוק שחילק הרמ"ה ועליו כ"ר וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה ומ"ש וכ"כ הרמ"ה ר"ל שגם הוא ס"ל דבעידן עבידתייהו דקאמר בגמרא ל"ד הוא ועיין בדרישה: