פרישה, חושן משפט שמח:יא
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 348:11
Open in the reader →1שאלה לא"א הרא"ש ז"ל כלל ס"ד דין א' ועד"ר: תשובה מן הדין לא היה לך להשביעו דקדק לכתוב מן הדין כי הב"ד ודאי יש כח בידם להשביעו ולעשות כפי ראות עיניהם שלא מן הדין וכמ"ש לעיל סי' ב' וסי' ד': ומ"ש כי מיד שהגביהה כו' קנאתם פירוש קנאתם לענין זה להיותן עומדים ברשותה לחייב עליהן אפי' באונסין: אם היתה אומר' כו' עד היתה נאמנת כו' פי' נאמנת במגו וכ"כ שם בתשובה: שמעון שראה שאחותו גנבת' כו' נראה דהאי גנבת' ל"ד אלא כמו לקחת' שהרי בסמוך כתב שמעון טוען שבדין לקחה והא דאמר גנבת' משום דחזקה כל מה שנמצא בבית של אדם הוא בחזקת שלו והאחר שבא להוציא בחזקת גנוב הוא וזה שראה אחותו מוציאה כאילו ראה שגנבה ומה שמסיק דהא ליתא דהא טען שמעון שבדין לקחה פשוט דטענה זו אינה מועילה אלא דוקא בנדון זה שלא היו עדים לראובן שהוציאן מביתו ומהני טענה זו שלא נאמר הרי ראיית שמעון לנפשו היא כמו עדים אבל אם היה לראובן עדים ע"ז כבר נתבאר לעיל סי' צ' ולקמן סי' שס"ד דהנגזל נשבע ונוטל אף שזה טוען שבדין לקחה אינו נאמן אפי' בשבועה ואף ששם סימן צ' ס"ב מסיק וכתב אינו נאמן א"ל שהוא איש שאינו עשוי למכור כליו והוציאן טמוני' כו' ע"ש מ"מ הא מסיק וכתב שם בסימן שס"ד דאם לקחן שלא בפניו בכל ענין בחזקת גנוב הוא בידו ע"ש ונדון זה משמע שהמעשה היה שלקחן שלא בפניו (וכ"ש לפי מ"ש וחלקתי שם דאין ראיה משם) זזה שדייק הרא"ש וכתב כיון שאין לראובן עדים כו': שהרי החוטף חפץ מחבירו בפני עדים כו' ל' התשובה וראיה דידיה הוה בעדים דאינש דעלמא ע"כ ע"פ: