פרישה, חושן משפט שמח:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 348:7
Open in the reader →1כגון שהודה שגנב וטבח כו' [עיין ל' הגמרא בב"ח והוא מימרא דר"י שם] ועיין בהר"ן וכן מסיק שם ע"ב בגמ' וקאמר ז"ל היא גופא קמ"ל דכיון דאמר גנבתי דאע"ג דלא אמר טבחתי ומכרתי ובאו עדים שטבח ומכר פטור מ"ט תשלומי כפל אמר רחמנא ולא תשלומי ג' וד' עכ"ל ועד"ז יתפרש דברי רבי' שכשהודה שגנב אפי' לא הודה על הטביחה ואחר כך באו עדים שטבח או מכר נפטר מכל הקנס: ומ"ש כגון שהודה שגנב וטבח או מכר צ"ל דהאי וטבח או מכר לאו אכשהודה קאי אלא מל' רבי' הוא וה"ק אף שלא הודה אלא אגניבה ובאמת הוא שג"כ טבח או מכר ואח"כ באו עדים על הכל אפ"ה פטור מכל הקנס מיהו הל' לפי זה הוא דחוק לכן נראה דרבי' לא נחית כאן לדין זה דד' וה' אמר רחמנא ולא ג' וד' אלא ללמד באיזה מקום מודה בקנס פטור ומשום סיפא דאיצטריך לכתוב דאע"ג דהודה בטביחה או מכירה חייב כיון שלא הודה על הגניבה נקט נמי ברישא כשהודה על הגניבה וטביחה או מכירה דחייב ודוק: ומש"ר אבל אם אמר לא גנבתי כו' ל' שאינו מדוקדק הוא [עיין הקושיא בב"ח בד"ה ומ"ש אבל] ורבי' לשון הגמרא הנ"ל תפס ול"ד קאמר אלא כאילו אמר אבל אי לא אמר גנבתי ומיהו תימה שהרי"ף והרא"ש והרמב"ם כולם תפסו וכתבו האי לישנא אמר לא גנבתי וע"כ ל"ד קאמר וכמ"ש וצ"ל דאורחא דמילתא נקט משום דאין דרך הודאה אא"כ תבעו הנגנב וא"ל גנבת את שלי והוא מודה לו שגנב או כופר ואומר לא גנבתי ודוק: ואח"כ באו עדים שטבח ומכר חייב כו' דוקא באו עדים אבל אי לא באו עדים היה פטור מהקנס [אע"ג] דלא חייב נפשיה בהקרן משום דאמר כיון דאין עדים על הטביחה או המכירה כ"א הודאתי אם מחשב הודאתי הודאה לענין תשלומין ליהוי ג"כ דין המודה בקנס פטור וכעין וה כתבתי בדרי' בריש סימן זה: אלא דוקא בפני ב"ד פי' ג' מומחין דלקנסות בעינן מומחין ב"י: ובמקום ב"ד פי' שהב"ד הם במקום ישיבתן ועד"ר: