פרישה, חושן משפט שמט:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 349:2
Open in the reader →1שאלה כו' תשובה זו בעינה לעיל סי' צ"ו והוא סוף כלל ל"ט ועיין בתשובת הגאונים סי' שמ"א ותמצא דומה לזה: צריך לישבע שאינם ברשותו כו' אע"ג דכ"ר בסי' שמ"ח סי"א בשם תשובת הרא"ש ז"ל מן הדין לא היה לך לחייב לשמעון שבועה כו' י"ל הא כתבתי שם דדקדק וכתב מן הדין ללמדנו הא מכח ראות עיני ב"ד משביעין לפי הענין וה"נ קאמר דהא חושדין לשמעון שיודע כו' ומשמע דגם הב"ד היו חושדין אותו בזה מכח זה פסק הרא"ש לפי הענין להשביעו ועוד שכיון שהודה שבא לרשותו ויש לפנינו ריעותא שעכשיו טוען שא"י ומצינו דמשביעין על טענת ספק כזה במקום ריעותא בכל שבועת השומרים ובזה נתיישב נמי דל"ת מ"ש שישבע שלא פשע בה דלכאורה קשה למה צריך שמעון לישבע שלא פשע בה הא אפילו אילו היה פשע לא חייב שהרי לא קיבל עליו שמירתן כלל ואפילו ש"ח לא הוה ולא גרע מאומר הנח סתמא דאיבעיא לא איפשיטא הוא ולקולא כמש"ר בסי' רצ"ה ס"ב ובש"ע לא הזכיר שלא פשע ע"ש אבל בתשובות כתב כמש"ר וכ"כ מור"ם לעיל בהגהותיו ס"ס צ"ו ולפי מ"ש ניחא ואין צריכין לפרש דמ"ש ושלא פשע אינו ר"ל שפשע בשמירה אלא שפשע כ"כ בפשיעה גדולה וגרם שנגנבה שנתחייב עליה וכמ"ש לעיל בסי' רצ"ו במ"ש בשם הרמב"ם שנשבע שלא גרם לה דבר שיהא חייב ע"י דהכא בלא"ה א"ש וכמ"ש: