פרישה, חושן משפט שנ:טז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 350:16
Open in the reader →1גנב ומכר בשבת או לעכו"ם דאין כאן חיוב מיתה למימר דקם ליה בדרבה מיניה: ואמר למקח כו' עד שתנוח כו' שם בגמרא אבל אי לא אמר כן היה קונה אותו מיד שהגיע לאויר חצירו: שאיסור שבת ואיסור מכירה באין כא' פי' חיוב מיתה משום שבת וחיוב ממון משום מכירה באין כאחד ופטור דקם ליה בדרבה מיניה: אפילו לא התרו כו' כן הוא מסקנת הגמרא בפרק אלו נערות [עיין בב"ח במביאו] והא דלא כתב הטעם משום שחיטה שאינה ראויה דהלכה כר"י הסנדלר וכמש"ר בסמוך סי"ח משום דבא ליתן טעם זה אפילו אליבא למ"ד דאינן פוסקין כר"י הסנדלר א"נ מ"ש כאן בלא התרו בו ר"ל אפילו הוה בשוגג גמור ובשחט בשוגג בשבת גם לר"י הסנדלר שחיטה (באינה) ראויה היא וכמש"ר בא"ח סי' שי"ח דמותר לאחרים במ"ש: ואפילו היתה גנובה לו כו' ה"ה אם נגנבה בשבת כבר נתחייב בקרן ולא אתא למעוטי אלא היכא שהיתה שאולה בידו וטבחה לשם גניבה וכדמסיק אלא דלרבותא כ"כ אפי' היתה גנובה קודם שבת וק"ל: דאין חיוב ממון בא בשבת אלא חיובו דכפל ד' וה' כב"י דגם בכפל שחייב קודם שבת משעת גניבה וכתב דצריך למחוק תיבת כפל וכן הוא לשון רש"י ועיין בדרישה שם כתבתי ליישב גי' הספרים: אפ"ה פטור פי' מקנס ד' וה' לאפוקי ממ"ד דבקנס יש מיתה וממון כיון דחידוש הוא: ואצ"ל דפטור היכא כו' פי' דפטור מהכל ואף אם הבהמה השחוטה עדיין בעין מ"מ הוא פטור ממה שחכרה משוויה ע"י השחיטה ומש"ה כתב רבינו וק"ל: