פרישה, חושן משפט שנא:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 351:1
Open in the reader →1יש גנב שפטור מלשלם כו' [כמו בב"ח] ובפרק בן סורר ומורה (סנהדרין דף ע"ב) מסיק דהא דפטור היינו דוקא בשדינהו בנהרא אבל איתנהו בעין חייב להחזיר וכ"כ הרמב"ם בפ"ג מהלכות גניבה וגם רבינו כתב בסמוך אחר דין הבא במחתרת שכתב ז"ל ודוקא שאין הכל בעין וה"ה לעיל בגונב כיס וק"ל: כגון הגונב כיס כו' וחיבר ידו כו' כן מסיק בכתובות דף ל"א אהא דתניא שם ז"ל הגונב כיס בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבוא לידי איסור סקילה היה מגרר ויוצא פטור שאיסור שבת וגניבה באין כאחד ופריך ה"ד אי דאפקי' לרה"י איסור גניבה איכא איסור שבת ליכא ואי דאפקיה לר"ה איסור שבת איכא איסור גניבה ליכא (דמשיכה לר"ה ל"ק וכמש"ר בסי' קצ"ז) כו' עד רב אשי אמר כגון שצירף ידו למטה מג' וקבלו כדרבא דאמר רבא ידו של אדם חשובה לו כד' על ד' עכ"ל ופירש"י רב אשי אמר לעולם כו' ומיהו ברה"י לא אגבהה דתקנו ליה מקמיה דליתי חיוב שבת עליו וביאתו לר"ה וקנייה באין כאחד ולהכי משני בשצירף כו' דלא תיהוי הגבהה ברה"י כדקתני מגרר ויוצא עכ"ל והנה מ"ש ומיהו ברה"י לא אגבהה כו' להכי משני כשצירף כו' ר"ל דלהכי קאמר שידו השניה שהיא בחוץ היא למטה מג' לקרקע ר"ה דאי בגבוה ג' מקרקע ר"ה לא היה אפשר להוציא הכיס (קודם לכן ברה"י בשעה שרוצה להוציא מהבית) מקרקע הבית [אלא א"כ הגביהו] למעלה מג' ונותנו לידו השנייה ואז הוה איסור גניבה קודם לאיסור שבת דמסתמא קרקע הבית וקרקע ר"ה שוין הן ואף דאכתי אסקופת הבית שהיא גבוה היא ביניהן מסתמא ג"כ אינו גבוה ג"ט מקרקעית הבית והוא מגביה הכיס מעט ומניחו על האסקופה ומשם מגררו ומניחו לידו השנייה הסמוכה להאסקופה מבחוץ (ואי לא היה ידו השנייה סמוכה למפתן היה איסור שבת קודם לאיסור גניבה והיינו בשעה שמוציאו מהאסקופה קודם ביאתו לידו השנייה וכנ"ל בכה"ג היה [נמי] פטור כיון שעכ"פ חייב מיתה בשעה שבא לידו מ"מ ניחא ליה לומר שחיבר ידו שאז באין יחד ופטור אליבא דכ"ע לאפוקי כשבא איסור שבת קודם דאיכא ביה פלוגתא עד"ר) וכל תוך ג' טפחים לא מיקרי הגבהה וכמו שדייק רש"י לפני זה שכתב כאילו הגביהו למעלה מג' דאין בהגבהה למיקנייה ע"י פחות מג' וכמ"ש בסי' קצ"ד וקצ"ח כנ"ל דעת רש"י וכן הוא דעת רבינו וז"ש שחיבר ידו למפתן הבית ר"ל שאין הפסק בין האסקופה שהוא כלות רשות הנגנב לידו דהגנב ומ"ש תוך ג' סמוך לקרקע ר"ה דאז אין צריך להגביה ג' וה"ה אם היה למטה מג' טפחים או ע"ג קרקע ממש דקנה ליה ידו כדרבא כו' ולא אתא אלא לאפוקי שאין גבוה ג' ומג' ולמעלה ומטעם שכתבתי וי"א דלהכי אמר תוך ג' דאילו הגביהו ג' או איסור גניבה איכא איסור שבת ליכא דידו כחצירו דמי ורשות בפני עצמו הוא ולא כר"ה דמי משא"כ תוך ג' דמיחשב כלבוד לענין זה וז"א דהא בריש מסכת שבת בבעל הבית שמוציא מרה"י ונותן לתוך ידו של עני דחייב משמע שם אפילו ידו דעני מוגבה יותר מג"ט מהארץ ע"ש: