פרישה, חושן משפט שנח:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 358:2
Open in the reader →1חלב גדיים וטלאים כו' פי' חלב או טלאים או גדיים דכ"א מהן אסור לקנות ואפילו גדיים או טלאים הרבה אין להם היכר בעדר ומש"ה לא חילק בהן וכמ"ש בסמוך דמתיר בד' צאן שהן גדולים ויש להן היכר בעדר וכמ"ש שם: אבל אם הוא תפור מותר פירש"י בגדים תפורים דא"נ גנבו קנאו בשינוי עד"ר: ד' צאן וד' גיזות מעדר קטן שחסרונו ניכר בעדר ואינו יכול להשמט ולומר זאב טרפם: ה"ג ואין לוקחין משומרי פירות פירות או עצים כו' וכן הוא ל' המשנה וברייתא שם: לפי שיש לו חלק בפירות ובסל וכן הוא במ"ס רבינו אבל בס"א אינו לתיבת ובסל וגם בגמרא ומיימוני וש"ע ליתא אלא כתב שם שיש לה חלק בפירות ובעצים: אבל אם ידועים לנו שלא חלקום כו' עד"ר. שמרצון בעלה מוכרתו פי' בשליחותו של בעלה: ועגלי' בשרון ז"ל רש"י [ע' ב"ח שמביאו] וכ"כ נ' ונראה דלפי האי ל"א דמפרש בעגלים בשרון דמכח שהיא מקום גידול עגלי' אין הבעלים מקפידין ומוחלין לנשיהן ליקח לעצמן ה"ה מ"ש כלי פשתן בגליל ג"כ מפורש כן וזה דעת הרמב"ם והש"ע הביאו ע"ש אבל רבינו תפס לישנא קמא לעיקר ומש"ה כתב תלינן שמרצון בעלה משמע שהיא שלוחו של בעל: מן הבדדים פי' בעל בית הבד שתגרים הן בשמן ולוקחין זיתים ושמן מנשיהם: במדה כלומר דרך מכירה בפרהסיא ודבר מרובה שאין יכולון לגנוב כל זאת ולעשות בצנעה רש"י ומסתימת לשון רבינו היה נראה שהוא מפרש שבדדי' הן פועלים שכורין מבעלי בתים לעצור שמן מזיתים שלהן וקאמר דלוקחין מאותן פועלים בדדים זיתים כו' והשתא הוה זה דומה לאינך בבי דלפניו ולאחריו: שהכובס מוציא כו' פי' דרך שטיפתו: אין בע"ה מקפיד והמקפיד אין קפידתו קפידה דבטלה דעתו רש"י: אבל אותן שמוציא הסורק כו' עיין בא"ח סי' ש"א ששם כתבתי כי כן דרד הסורק לאחר האריגה היה לוקח הבגד והיה מותח ע"ג יתידות וסורקו בקוצים כדי ליפותו ע"ש: והן של הכובס נלע"ד של"ד קאמר כובס אלא ר"ל לאותם ששורי' הבגד במים קודם שגוזזים הבגד מהצמר הבולט ומקודם השריי' נוטלי' השפה כמו שאנו עושים: ואם יותר מג' כולן לבע"ה דומה לזה כ"ר סי' רי"ח ורכ"ט וסי' ש"ל ע"ש: כגון שחור ע"ג בגד לבן ע"ש בפרש"י. אין לוקחין מהגרדין לא אירין ע"ש בפירש"י. ולא נימין בגמרא ולא נירין ועיין פירושו בא"ח סי' י"א: ואפילו הוא מנומר פירושו של מנומר וטווי ואותות ודוגמאות הכל מפורש בפירש"י שם: אבל לוקחין מהן בגד וצמר צבוע נראה דר"ל בגד אפי' נמטי וכדאיתא שם בגמ' וקנאם בצביעה דצביעה דאמר בסוף קאי גם אבגד וקנאן בשינוי הצביעה ועד"ר: ששייר מהחוט מלוא מחט וחוץ למחט כו' פירש"י שכל זמן שאין מן החוט אלא מלוא מחט מצומצם אינו יכול לתחבו בבגד: וכן אם שייר כו' פי' אם כשחותכין הבגד שייר ג' אצבעות: שהחרש מוציא במעצד כו' פי' מעצד קורדום רחב ובל"א קורין אותו ברי"ט ה"ק ומחלקין בו הנסרים והוא מפיל שפאים דקים וכן המקדיח והרהיטני והמגירה אבל הכשיל והוא קורדום מפיל שפאי' גסים וכ"ש הנפסק במגירה שהעץ ארוך ופסקו הוא של בעל הבית רש"י: אבל אם עושה בבית בע"ה פי' שהוא שכיר יום רש"י: הכל לב"ה צ"ע אם גם בכל הני דלעיל הדין כן: ומפסקי אילנות ומפסגי גפנות ומנקפי הגא כצ"ל עיין ברש"י שם ניקוף שייך בהגא כדכתיב וניקף סבכי יער בברזל הוא ל' סנה: