פרישה, חושן משפט שנט:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 359:4
Open in the reader →1ומש"ר ואסור לגזול אפילו כו' בר"פ א"נ דריש לא תגנובו ע"מ לשלם ובפ' הכונס דריש קרא דויתאוה דוד כו' כמ"ש בסמוך: ומ"ש ע"מ לשלם ר"ל הטוב ממנו ומחשש שמא לא יהא לו לשלם אסור וכדמסיק: וכתב א"א הרא"ש ז"ל דוקא כו' שם: אבל אם התשלומין בעין מותר ולא חיישינן לשמא ירגיל בכך וכמש"ר בסי' שמ"ח דשאני גבי גניבה שכל הגונב במסתרים איכא למיחש לה"ט דמילתא. דשכיח הוא משא"כ גזלן שהוא גוזל בפרהסי' מרשות בע"ה לפני כל והוא מילתא דלא שכיח דהרואים שבא לגזלו מונעי' אותו ממנו בחזקה ולא שייך ביה לשמא ירגיל: כההיא דמייתי עלה שרצו כו' בפ' הכונס דרשו מקרא (דשמואל ב' כ"ג) [ועב"ח שמביאו] ועיין בפרש"י דלשם ושם מוכח דלא היו עדשין בידן וכמ"ש בדרישה ע"ש. עוד איכא שם לפני זה בגמרא מ"ד דלא היה המעשה כן אלא שדות של שעורים ושל עדשים שניהם הוו של ישראל ומעשה כך היה דהוו מטמרי בשניהן פלשתים ובעי דוד למקליי לאותן שדות כדי להציל נפשם מפלשתים הטמונים שם ולא היה כוונתם לשלם וע"ז שאל לסנהדרין אי מותר אי לא ושלחו להגיד לו דאסור להציל עצמו בממון של חבירו אבל אתה מלך אתה ופורץ גדר לנפשו ואין מוחין בידו ואין שם בגמרא באוקימתא זו ובאוקימתא שלפניה דקאמר טמון באש קמיבעיא ליה כו' דהשיבו לו חבול ישיב רשע גזילה ישלם אלא אדרבה באוקימתא דטמון איתא שם בגמרא בהדיא ז"ל ופשטו ליה מאי דפשטו ליה ובאוקימתא זו השניי' קאמר שם דשלחו ליה אסור להציל כו' אבל אתה מלך כו' ובזה דברי רבי' מבוארים במ"ש ז"ל ואפי' היה בסכנת מות ובא לגזול כו': ומ"ש דודאי אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש כו' כ"כ הרא"ש ע"ש ודוק: