פרישה, חושן משפט שסד:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 364:4
Open in the reader →1כההוא גברא דחטף נסכא כו' הראיה שמביא הוא דאמרינן בכה"ג דהו"ל משואיל"מ אבל אינו דומה ממש דהא שם בנסכא דרבי אבא חטפו מידו והיה טוען הנחטף ברי שהוא גזלו ממנו וק"ל ולא אמרינן דמהימן בשבועה למימר דידי חטפתי מגו דאי בעי אמר לא חטפי והטעם לפי שהתורה האמינה ע"א לענין שבועה כשנים לענין ממון וכדתניא בפ' שבועת הדיינים כל מקום שב' מחייבין אותו ממון ע"א מחייבו שבועה וכיון שיש לו נאמנות לענין שבועה כשנים לענין ממון יש לבעל הדין לשלם או לישבע להכחיש העד אבל כשלא הכחישו לא מצי למימר דידי חטפתי לענין [שבועה] כי היכי דלא מצי למימר הכי בשנים לענין ממון (אלא מחוייב לשלם מכח החזקה שכל מה שהוא בבית האדם היא שלו) ולהכי הו"ל משואיל"מ ואי תימא נהימניה במגו דאי בעי אמר החזרתיו ואפי' לגבי ב' עדים יש להימניה בכך (דקיי"ל הגוזל מחבירו בעדים א"צ להחזירו בעדים אבל בסי' ע"ה וצ' כתבתי דעת החולקין ע"ז) י"ל דהכא כשהנסכא או הכלים עכשיו יוצאים בפניו מתחת ידו עסקינן עד כאן לשון הר"ן בשבועות בשם ר"מ וע"ל סי' צ' וסי' ע"ה מ"ש עוד מזה: