פרישה, חושן משפט שסט:ע
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 369:70
Open in the reader →1והלכו הם וכרתו הכל מאחד כו' שם בגמרא ויהיב טעמא משום דשלוחו דמלכא כמלכא ולא טרח ואינהו אפסדינהו אנפשייהו דאיבעיא להו דאינקטא כולה באגי ולמישקל דמי וכן המס כו' הכניסו כולה מבואתם כו' עד אבל האריה כו' שם בגמרא אמר רבא מאן דאשתכח בבי דרי פרע מנתא דמלכא וה"מ שותפים אבל אריסיה אריסותיה הוא דקא מסיק וע"ש בפירש"י וצ"ע מאי רבותא דאפי' הכניסו כולה תבואתם כו' דכ"ר הא אדרבה רבותא טפי הו"ל לומר דאפילו עדיין כולם בשדה מותר לו ליטול מא' מהן בשביל כולה כמו בכריתת אילנות דאילנות דכולה הם עדיין בשדה ואף שרש"י ג"כ כתב בפירושו דג' מהן הכניסו התבואה לביתו וכן הוא משמעות ל' הגמרא הנ"ל דקאמר רבא מאן דמשתכח בכי דרי ופרע כו' ומשמע דהא' נמצא לבד בבי דרי י"ל דהן לא לרבותא כ"כ אלא אורחא דמילתא כשהן יחד בגורן א' רגיל ליטול מכל אחד ואחד ואפשר נמי דצריך ליקח מכל אחד ואחד כיון דליכא בזה טירחא אבל רבי' שכתב שאינו גזל לפי שאין עליו לטרוח לגבות מעט מעט מכל אחד ואחד משמע דלא ס"ל הכי וגם לא הול"ל לשון אפי' ונראה רמשום סיפא כ"כ דכתב וזה שנטלו ממנו יגבה מכל בעלי השדות דע"ז שייך ל' אפי' ור"ל ל"מ אם עדיין כולם בבית הגורן ואומר עבד המלך מה שיש לי לגבות מכל א' וא' אגבהו הכל מאחד דחוזר זה וגובה מכל אחד חלקו דהרי גם תבואתן היה ליקח ממנו גובה המס אלא אם כבר הכניסו תבואתן דהו"א דבזה שייך לומר אין אדם נתפס על חבירו לחזור ולהשתלם ממי שמשכנו עבורו אף שאותו שמשכנו הוא חייב באמת וכמש"ר בסי' קנ"ח ומטעם דיכול לומר מפייס הוינא ליה דלא הוה גובה ממנו וכמ"ש שם קמ"ל דבמס לא אמרי' הכי וכמש"ר ג"כ שס בסי' קכ"ח ע"ש וכן משמע מל' רש"י דכתב דהרביעי נמצא בגורן פורע בשביל כולן ולכשיבואו חביריו אין יכולין י' לומר שלך הוה ולא שלנו כו' משמע דעיקר הדבר דבא רבא ללמדנו הוא דזה יכול לחזור ולגבות מהן והכי מסתבר דודאי לא שייך לומר דבא רבא ללמד מה מותר לעבד מלך שהוא עכו"ם לגבות או שלא לגבות אלא שיש נ"מ עוד בזה דמה שמותר לו לעשותו אינו גזל בידו ומותר ליהנות ממנו וכתב רבי' ג"כ הא ודוק ולפ"ז גובה המס מהאריס ואין הדין נותן לגבות ממנו ובגזילה גבה ממנו נראה דאין האריס חוזר וגובה משאר בעלי השדות דהוה בכלל אין אדם נתפס על חבירו וכן משמע מל' רבי' שזה תלוי בזה שכתב ז"ל אינו גזל לפי כו. עד וזה שנטלו כו' דמשמע מכח דאינו גזל חוזר וגובה ועוד דא"כ אין כאן מקומו מ"ש דזה חוזר וגובה ממנו וממילא נשמע דכשגובה מהאריס שהוא גזל דאין האריס חוזר וגובה ממנו: