פרישה, חושן משפט שפא:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 381:2
Open in the reader →1שאין סתם ספסל ראוי נסבלן פי' אין ראיי לסבול אנשים שמנים כ"כ אבל אם היושבים אינם שמנים אפי' ישבו עליו עשרה דכל ספסל עשוי לסבול כ"כ אנשים שיכולין לישב זה אצל זה בארכו: אם לא היה נשבר כו' לבדו חייב שהרי הוא עשה וגרם עיקר ההיזק והם לא גרמו שום שבירה כלל ודומה לטוען באחרונה בספינה משא מכבדת על הספינה וכמעשה דחמרא: ואם הענין כך דבזולתו היה מתקיים שעה כו' ואם לאו כולם חייבים דיכול לומר להן כיון שמצאתי מקום פנוי בספסל לישב עליו יש לי רשות לישב עליו כמו אתם ואתם שידעתם שאין הספסל ראוי לקיים היה לכם לעמוד ולפיכך גם [לכם] חלק בשבירה זו אבל גבי ספינה הנ"ל ולקמן בסי' שפ"ג גבי חבילות כל שגרם זה האחרון בחבילתו כבידות יתירה להספינה או לבהמה הוא חייב ואינו יכול לומר כיון שראיתם שאין הבהמה או הספינה יכולים להכיל משאות אלו היה לכם ליקח משאיכם דסתם חבילה ומשאוי הנטען על הספינה או בהמה עומדת להיות מונח עליה עד מקום שרוצה להוליכה שם ומדקדקים בשעת טעינה על הספינה או בהמה כמה ראויה לטעון עליה וגם כשטוענין עליה מיד ניכר הכבידות שאין הבהמה והספינה יכולים לילך בטוב (משא"כ בספסל שאין ניכר בה הכבידות עד שנשברה תחתיה בפעם אחת) מש"ה לא היה לטעון כיון שהוא אחרון וק"ל והיותר נראה דלא אמרי' כן דהו"ל כו' אלא היכא דגם זולתו היה נשבר לאחר זמן דבזה דוקא אמרינן כיון דעכ"פ אתם הייתם עומדים אח"כ היה לכם לעמוד מיד משא"כ בספינה וחבילות וכן הוכחתי בדרישה ע"ש: