פרישה, חושן משפט שצד:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 394:1
Open in the reader →1המעביר בהמתו כו' בב"ק דף נ"ה ובגמרא דף נ"ז ודף נ"ח ע"ש: ואפשר לה לירד [כמו בב"ח]: בין ע"י נפילה שנפלה על ירקות והזיקה הירקות משלמת כל הזיקה אע"פ שלא מיחשבה הנאה כ"כ כמו אכלה הירקות: ואפי' ילדה וטנפה פירות שם דף נ"ח בעי ר' ירמיה ירדה כדרכה והזיקה במי לידה מהו אליבא דמ"ד תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב לא תיבעי לך כו' ופירש"י תחלתו בפשיעה בלא לידה וטנפה היה לו לשמרה שלא תכנס ותאכל וסופו באונס לא היה יודע שתלד עכ"ל וזש"ר וילדה וטנפה פירות דהוא ההיזק שעשתה בנפילתה ואע"ג דשם קאי אאם ירדה מרצונו וקמ"ל דאע"פ שהלידה היה אונס חייב וכ"כ הרמב"ם בפ"ג דנ"מ אאם ירדה ע"ש למד רבינו משם דה"ה אם נפלה כיון דתחלתו בפשיעה דהיתה יכולה לירד וק"ל: ואפילו שא"א לה שתרד פי' שהוא מקום גבוה ועמוק שודאי הבהמה מתיירא לירד שם ונפלה לשם שלא באונס שלא דחפוה ולא הוחלקה כדבסמוך אלא מעצמה קפצה אע"פ דשלא כדרכה הוא מ"מ כיון דמעצמה קפצה שם חייב לשלם על היזק שהזיק ממונו כדין שן ורגל ברשות הניזק: אינו משלם אלא מה שנהנית פי' אם אכלה הירקות משלם כפי הנאת האכילה ואם לא אכלה אלא הזיקה בנפילתה משלם כפי אותה הנאה כדמפרש ואזיל: ומש"ר ומה היא הנאתה לא קאי אלא אמאי דסיים לעיל דכתב בין ע"י נפילה אבל הנאת אכילה ידועה היא (ואינו משלם כל הנאת אכילה אלא ע"ד שמפורש בסימן שצ"א ועד"ז משלם כאן בנפלה באונס וזהו שחילק ג"כ בין מה שנהנית ובין מה שהזיקה ומסיים וכתב ואפילו הלכה מערוגה לערוגה ואכלה אינו משלם יותר) ושם בגמרא קאמר דהו"א דבכה"ג תחשב כמבריח ארי מנכסי חבירו כו' [כמו בב"ח]: והלכה מערוגה לערוגה פלוגתא דאמוראי שם ופסק כר"י דאמר הכי ופי' הרשב"א והראב"ד ז"ל דמיירי אפילו בשראוה בעלים שנפלה וכי רועה היא שם פטור עד שתצא דמן שמיא הוא דקנסוהו ב"י: