פרישה, חושן משפט שצו:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 396:7
Open in the reader →1מסרו לש"ח כו' מימרא דר"א בב"ק דף מ"ה ואע"ג דר"א נקט ש"ח משמע דל"ד קאמר אלא ה"ה לשאר שומרים וכ"כ הב"י: ומ"ש מסתמא קיבל עליו פי' כשקיבל עליו לשמור מסתמא קיבל עליו שלא יזיק ושלא יוזק: אינו מקבל עליו אלא שלא [יזיק אבל לא שלא] יוזק שם בגמרא פירש"י דמסתמא שור נגחן כי מקבל אינש נטירותיה עליו מקבל עליו למה שהוא מוחזק וקבל עליו שלא יזיק אחריני אבל שלא יזיקו אחרים אותו לא אסיק אדעתיה שהרי אין שור מתייצב לנגדו מפחדו: והבעלים פטורים דכיון דנתנו לשומר לשמרו מה לו לעשות עוד מש"ה אפילו אין לשומר מה לשלם ממנו הבעלים פטורים: ואם אחר שהזיק התם כו' שהרי ב"ד לוקחין כו' כיוצא בדברים אלו כתב הרמב"ם ג"כ בפ"ד דנ"מ ועיין בדברי המ"מ שם ונראה פשוט דדוקא קאמרי שהמזיק הוא תם שהדין שמשתלמין מגופו של שור ומש"ה אין השומר יכול לומר לבעל הרי שלך לפניך ואני אתפשר בטוב עם הניזק שודאי לא יחזור הניזק אלא על שור זה אבל כשהוא שור מועד שהדין שמשתלמין מנכסי המזיק יכול השומר לומר לבעלים הרי שלך לפניך ובתשלומי היזק אתפשר אני עם הניזק וק"ל: כתב הרמב"ם ז"ל שמרוהו כראוי כו'. בפ"ד דנ"מ כ"כ: ומש"ר ואיני מבין דבריו כתב בכ"מ ז"ל וחכמי לוניל כו' [עב"ח שהביא לשון כ"מ]: ומ"ש דבשמירה מעולה השומרים פטורים היינו אפילו השואל דאע"פ שהוא חייב באונסין היינו דוקא לענין אם הוזקה הבהמה שהוא שומר עליה אבל לענין אם יצאה והזיקה פטור שואל וכ"ש ש"ש כ"כ המ"מ לטעם הרמב"ם והסכים עמו הב"י וכתב שכן הוא דעת רבינו ולא כהרשב"א ועד"ר: ומש"ר שמרוהו שמירה פחותה כו' בב"ק דף מ"ה וקאמר ה"ט ש"ח כלתה שמירתו בכך הנך לא כלתה שמירתן וע"ש בפירש"י מיהו דוקא בתם אבל במועד גם הבעלים פטורים בשמירה פחותה וכמש"ר בר"ס זה אלא שכתבתי שם שח"נ חייב אף במועד לדעת הרא"ש ע"ש: