פרישה, חושן משפט שצט:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 399:4
Open in the reader →1ואפי' שהניזק טוען ברי והמזיק אומר שמא לא אמרינן הרי הודה לו במקצת שהרי הודה לו על נזק הפרה על נזק הולד אומר איני יודע והו"ל מחויב שבועה ואיל"מ דלא אמרינן הכי אלא היכא דהו"ל למידע ואינו יודע משא"כ כאן דלא הו"ל למידע פטור ודומה ליורשים שטוען עליהם מנה לי ביד אביכם והם אומרים נ' ידענא ונ' לא ידענא תוס' ור"ן וע"ל סימן ע"ה וסימן רצ"ח: ואם לא יביא ראיה פטור אפילו משבועה פי' מורי היכא דכפר המזיק וטוען ברי א"נ אף אשמא קאי וכגון שהניזק אומר להמזיק ברי לי שאתה יודע כו' שאז מן [הדין] היה ראוי למזיק לישבע אפ"ה גבי תם פטור עכ"ל ולפי מ"ש בסמוך בשם תוס' (ור"ל) יש לפרשו דר"ל פטור מדין שבועה שנתחייב ואינו יכול לישבע והו"א שישלם על זה קאמר דפטור אך הל' לא משמע כן: ואי מודה מיפטר אכפירה נמי לא מיחייב שבועה כתבתי זה לעיל בסימן פ"ז סל"ט שעל הטוען לחבירו טענה שאפילו אם הודה לא יתחייב לו ממון אע"פ שכפר אין מחייבין אותו היסת כו' ע"ש ובסמוך ר"ס ת' יתבאר דהיינו דוקא בתם אבל במועד צריך לישבע לו: