פרישה, חושן משפט תז:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 407:1
Open in the reader →1שור תם שהזיק כו' עד"ר: ומ"ש ומכרו הניזק [כו'] הוי מכור רבי' אמתני' דפרק המניח (בבא קמא דף ל"ג) קאי דתנן שור שוה ק' שנגח שור שוה ר' ואין הנבילה יפה כלום נוטל את השור ועליה מייתי שם ברייתא דמכרו מזיק או ניזק דבזה מגיע כל השור המזיק לחלקו של ניזק ומכרו כולו וה"ה אפי' שוה שור המזיק יותר מדמי ח"נ ומכר חלקו המכירה קיימת והלוקח יהיה שותף עם המזיק בהשור במקום הניזק ועד"ר: ומ"ש לכשיתפסנו פי' הניזק יתפסנו או יקחנו הניזק מידו ונ"ל דכ"כ לרבותא דאפי' בזמן הזה דאין מגבין לניזק ואינו יכול למכרו אלא לענין לשיתפסנו אפ"ה הוה מכירה ודומה למש"ר אח"ז מיד ז"ל ואפי' לדידן דלא מגבינן ליה כו' ושם חזר וכתב לרבותא דאם שימש בו הלוקח או שחטו דהו"א דלא ליחייב ליתן לניזק הפחת שאין להניזק בו שום זכות עד שיתפסנו קמ"ל דלא אמרי' הכי כיון דאם תפס לא מפקי' מיניה מש"ה עומד ברשותו דניזק מיד משעת נגיחה והלאה לענין שאם יתפסנו אח"כ שצריך לשלם לו הכל ומכירתו הוה מכירה: ואפי' אם נשתמש בו הלוקח כו' עד"ר: