פרישה, חושן משפט תי:יב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 410:12
Open in the reader →1כיסהו הראשון ובא השני ומצאו מגולה שם ד' נ"ב ובגמ' שם גרסי' עלה ז"ל וראשון עד אימת מיפטר אמר רב בכדי שידע ושמואל אמר בכדי שיודיעוהו [ור"י אמר בכדי שיודיעוהו] וישכור פועלים ויכרות ארזים ויכסנו וכתבו ע"ז התו' שם ז"ל בכדי שידע כלומר שהקול יצא שהבור מגולה דמסתמא שמע ושמואל אמר בשמיעה בעלמא לא מיחייב דאין סומך על שמועה עד שיודיעוהו ור"י אמר עד שיודיעוהו וישכור כו' וה"ה דלשני נותנין לו שיעור זה אלא דלא בעינן שיודיעוהו שכבר ידע ושמואל סבר דמיד יש לו להושיב שומרין שלא יפול שום דבר בהבור עכ"ל תוס' והלכה כר"י וצ"ע למה כתב רבי' כדי שידע הא ר"י נמי בכדי שיודיעוהו קאמר כשמואל אלא שמוסיף בשיעורו ומה"ט נראה שלא כתב הרמב"ם בכדי שידע אלא ז"ל שידע הראשון שהבור מגולה וכדי שישכור כו' והרי שמצריך מתחלה ידיעה ממש ובשכירות כתב בכדי והוא כדברי התוס' הנ"ל ואפשר לחלק בין ל' בכדי שידע דר"ל בשיעור שידע ובין ל' כדי שידע ונראה דודאי רבינו בעי בכדי שיודיעוהו ולא הוצרך לפרשו דסמך אמ"ש וישכור פועלים ויכרות ארזים דכל זה ודאי אינו אלא אחר שיעור שהודיעוהו אלא משום דס"ל כהראב"ד דס"ל גם לשמואל ור"י לא בעינן הודעה ממש אלא בעינן שיעור יותר ארוך דהיינו כדי שיודיעוהו שהוא יותר משיעור בכדי שידע וכמ"ש התוס' ומש"ה כתב בכדי וכמש"ר מיד אחר זה דברי הראב"ד ומשמע דס"ל כוותיה והא דקאמר ר"י עד שיודיעוהו וישכור כו' לא אתי אלא לאפוקי מדשמואל דקאמר דאף שיודיעוהו לא נתחייב עד שג"כ ישכור פועלים כו' ודוק: ופי' הראב"ד אם יש בכדי כו' ז"ל בהשגות א"א אין בגמרא עד שידע הראשון אלא בכדי שידע משמע שיעור מנהגו שיחזור לדלות מבורו ופשוט דאין הראב"ד מחולק אלא בפי' כדי שידע שהוא מגולה אבל גם הוא מודה שיש לו זמן כדי לשכור פועלים וק"ל. ולזה הסכים א"א ז"ל טעמו מדכתב זה וזה כיון שכיסוהו כראוי ונתגלה אנוסים הם ואין צריכים להושיב שומר: מדלא קאמר ויקנה ארזים כו' דאז היה ודאי משמע שיקנה בכל סך מה שימצאם לקנות דא"ל דאדרבה לכרות משמע (זו כוונת פי') דאם הוא ביוקר ילך ויכרות באיזה ענין כדי שיהיה לו שהרי אמרו ישכור פועלים ויכרות אבל הוא עצמו אינו מחוייב לכרות ש"מ בלכרות סגי קאמר וא"צ לקנות וק"ל: