פרישה, חושן משפט מב:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 42:5
Open in the reader →1ונכתב בכל ל' כו' שם דף י"ט ע"ב מימרא דאמימר: שאותיותיו דחוקים כצ"ל: והניח רגליה במקום ו' או ז' י"מ מאות ח' שח' של כתיבה עושין כב' זייני"ן דא"ת שגם מה' יוסיף העוקץ השמאלי ויהיה כמין זיי"ן לא הול"ל ויניח אלא ויעשה אבל דוחק הוא בעיני דהא בסתם שטר לא נכתבו החיתי"ן בכתיבת ב' זייני"ן אלא משום דגם אות ה' צריכין לרבע בעוקץ השמאלי ויש שמוציאין אותו העוקץ קצת לצד חוץ ואז יהיה בהנחתו כמו ז': ואל ידחוק במקום א' וירחיק במקום א' כצ"ל פי' אפילו אין ההרחקה ולא הדחיקה הן יותר מדאי מ"מ מצי זייף ויוסיף אותיות ולא יהיה ניכר בדחיקתו כיון דגם מתחלה היה דחוק בקצת מקומות וכן איפכא יכול למחוק ולהרחיק בקצת מקומות מה"ט: לפיכך אין העדים כו' ולפיכך כשיבא כו' לפיכך הב' קאי אלפיכך הא' שכיון שאין העדים רשאין לחתמו אמרינן דבשעה שחתמו לא היה שינוי דא"כ לא היו חותמין ואחר חתימתן זייפו בעל השטר מ"ה צריך הדיין לדקדק היטב וק"ל: ואם צריך לכוף לבה"ש ולהכותו ר"ל כדי שיודה אם הוא זייף השטר ונפקא ליה זה להרמ"ה מהא דמייתי בפ' ג"פ (דקס"ו ע"א) תרי עובדי בכה"ג ואמרינן בהו כפתיה ואודי ליה כתב ב"י שם ש"מ דאם לא הודה אף שהוא מרוחק או מדוחק השטר כשר ובלבד שלא יהא המחק ניכר ומ"מ מוטב שיקיימו כדי שלא יצטרך לכוף לבעה"ש עכ"ל: חייב הדיין כו' להוציא הדין כו' ז"ל מור"ש תימה הלא אין הדיין יכול למטען לו דע"א א"נ כמש"ל סימן י"ז סי"ד ולמה יטעון לו טענה זו (ודוחק לומר משום דכאן יש ריעותא דהא שם דאין לו אלא ע"א אין כאן חיוב ממון דהוא גרוע יותר) ואולי יש לחלק בין זיוף דלית ביה ממש כלל לע"א דמחייב שבועה וק"ל עכ"ל גם י"ל דשאני הכא דאף דטוען לו אין השטר נפסל בזה אלא שכופין לברר וכמש"ל ולפי מ"ש בסימן י"ז לק"מ ע"ש: