פרישה, חושן משפט תכ:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 420:1
Open in the reader →1אסור לאדם שיכה לחבירו כו' עד קטע ידו הוא ל' הרמב"ם בפ"ה מהל' חובל: ומ"ש עובר בלאו שנאמר פן יוסיף כן כתוב בש"ע ונראה דר"ל כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא ל"ת אבל במיימוני כתב שם שנאמר לא יוסיף ותרווייהו ל' הפסוק הוא בסוף פ' תצא והיה אם בן הכות הרשע וגומר ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף להכותו על אלה וגו' וגם רש"י פירש שם בפירוש החומש ז"ל פן יוסיף מכאן אזהרה למכה את חבירו ע"ש ועיין בלשון הרמב"ם: ומש"ר ואם הקפידה תורה בהכאת רשע כלומר שלא להכותו יותר על רשעו דהכתוב בהכאת רשע מיירי ונ"ל שרבי' ניחא ליה למילף מיתורא דקרא פן יוסיף דאי לאו יתורא דקרא הו"א דילמא לא הקפידה התורה כ"כ כ"א בהכאה יתירה על המלקות דכבר נלקה דאז יש בו סכנת מיתה משא"כ בהכאה גרידתא ואע"פ שהוא קרא יתירה מ"מ כיון דכתיב ברשע הוצרך רבי' לסיים ולכתוב ואם הקפידה בהכאת רשע כו' וק"ל והרמב"ם ניחא ליה ללמוד מדכתיב ולא יוסיף שהוא לאו גמור וגם רבי' לא למד הלאו מפן יוסיף אלא משום דכתיב עכ"פ לא יוסיף ארשע דמזה למד דגם פן יוסיף דקאי אעלמא לאו הוא וכדי של"ת איך נלמד מלא יוסיף דכתיב ברשע לפן תוסיף דקאי אצדיק מש"ה כתב דצד ק"ו יש בו וכיון דגלי גלי ודוק: ומכיצד קטע ידו כו' והלאה הוא ל' הרמב"ם בהל' חובל ע"ש: