פרישה, חושן משפט תכ:יד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 420:14
Open in the reader →1גילח שער ראשו כו' סכו בסם כו' נותן לו כל ה' דברים כו' בב"ק דף פ"ו סכו נשיא דלא הדר נותן לו כל ה' דברים צער דאית ליה קרטופני ברישיה מצווחי מהני קרטופני ריפוי דבעי אסוותא שבת דהוי מרקד כי כוביא דבעי מחוי גווני רישא ולא מחוי מהנהו קרטופני בושת אין לך בושת גדול מזה ופי' רש"י נשיא סם המשיר את השער ואינו חוזר ואיכא נזק דהא אפחתיה מכספיה דמום הוא קרטופני ביקעי ביקעי חטטין מצווחי ליה מכאיבי ליה מחמת חוזק הסם דבעי לאסויי צערא דהנך קרטופני דבעי אחוי מראה נענוע בראשו להראות מיני שחוק כדרך הליצנים דהשתא עד שירפא הנך קרטופי לא מצי אחוויי ואע"פ שלא בטלו משאר מלאכה נותן לו שבת זו הואיל ומלאכתו בכך עכ"ל והנה מלשונו משמע שהנזק הוא חסרון השער והוא שייך אפילו בגילוח שער ראשו והשבת נותן לו מחמת שאינו יכול לעשות מלאכתו דהיינו נדנוד ראשו בשביל הבקעים והחטטים שבאו לו מחמת הסם ולא מחמת שאין לו שערות בראשו לנדנד בהן שהרי לא הזכיר רש"י שעושה בשערות שבראשו וכן מוכח לשון הגמרא דקאמר ולא מחוי מחמת הני קרטופני ולא קאמר מחמת שאין לו שערות גם צריך לומר כן כיון שנותן לו נזקו על שנפחתו דמיו בשביל חסרון השער שלא יחזרו לגדל לעולם וכדפירש"י אם כן איך שייך ליתן עליה שבת ורבינו והרמב"ם שכתבו לרקד בראשו ולנדנד שער ראשו בריקודו צ"ל דל"ד קאמרי אלא ה"ק שגם בהיות השער בראשו רגיל לעשות מלאכתו בו שאין השערות מעכבין עליו מביעשות מלאכה זו בגווני דרישא דיכול ג"כ לעשות זה בשערות ראשו ומש"ה צריך ליתן לו נזק. וגם שבת ולא כ"ר דנותן לו נזק משום דזה פשוט ולא כתב אלא שאר ד' דברים הבאים מכח זה הסם דאף שאין כוונתו כ"א להשיר השער דהיינו נזק מ"מ נמשכים על ידו גם חיוב שאר ד' דברים והשתא א"ש דלא כתב שבת ברישא בגילח לו השער דודאי ע"י גילוח שערו אין לו שבת וביטול מלאכת נענוע דראשו כנ"ל מוכרח ע"פ מ"ש לפרש דברי הרמב"ם ורבינו אם לא שנאמר שהיה לו גירסא אחרת בגמרא והוא יותר דוחק ודוק: