פרישה, חושן משפט תכ:כה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 420:25
Open in the reader →1המבייש את הערום [כו'] נשבה בו הרוח כו' ז"ל המשנה כו' [עב"ח שהביא ל' הגמרא עם פרש"י] בבית המרחץ חייב בית המרחץ בר בושת הוא (פירש"י כולן עומדים שם ערומים) אמר רב פפא שביישו על גב הנהר ע"כ ובתו' הקשה על פירש"י ז"ל וק' לפי מ"ש דפריך אברייתא הו"ל למפרך אמתני' דקתני המבייש את הערום חייב ונראה לפרש כו' [עיין ב"ח שהביאו] ודע דמש"ר המבייש את הערום כו' עד ור"י פי' כו' כ"כ הרמב"ם ריש פ"ג דחובל ותראה שרבי' לא הזכיר הרמב"ם לכתוב זה בשמו משום דגם דין שלפני זה כתבו בשם הרמב"ם (אע"פ שאינם בפ"א) מדקאמר המבייש את הערום כו' ול"ק ביישו ערום וכל הברייתא יש לדקדק מינה כמו שכתבו התוס' על לשון המשנה דלא איירי שמביישו במה שמערימו לחוד אלא אפי' רקק בו או סטרו אפ"ה פטור וכדעת רש"י הנ"ל ובלה"נ מוכח כן דהא בגמרא הנ"ל אמרו דבערום ובבית המרחץ אין שייך בו בושת דערום וכ"כ המ"מ שם שדעת הרמב"ם כדעת רש"י ולא כדעת ר"י וכן דייק ל' רבי' שכתב על העתקת דברי הרמב"ם ור"י פי' כו' לפלוגתא: ומש"ר ז"ל ולא קאמר בגמרא המבייש את הערום כו' פטור נ"ל דמלת את ג"כ דייק דאף דהגמרא קאמר ערום בר בושת הוא בתמיה וס"ל דפטור בערום הגמרא לא קאמר את הערום דפטור משמע אף שביישו ברקיקה או בשאר עניינים ומש"ה לא קאמר את משום דמיירי בהפשטת בגדים וק"ל ומכל זה תימה על הב"י שכתב על דברי המ"מ הנ"ל שאין מוכרח שהרמב"ם ס"ל כדעת רש"י ושכיון דאפוקי ממונא הוא נקטינן כדעת ר"י עכ"ל בית יוסף וכבר הוכחתי דהרמב"ם כרש"י ס"ל וגם מ"ש וכיון דאפוקי ממונא הוא כו' תימה הלא אדרבה לדעת ר"י מפקינן ממונא במבייש לערום ברקיקה או בהכאה ואם נאמר שהרמב"ם ס"ל כדעת רש"י לא היה חייב עליהן לכן נלע"ד להגיה וצ"ל לא נקטינן כר"י וקאי אמ"ש לפני זה שהרמב"ם הוא כדעת רש"י אזה כתב דקיי"ל כוותייהו ולא כר"י כיון דאליביה דר"י אפוקי ממונא הוא: