פרישה, חושן משפט תכ:לג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 420:33
Open in the reader →1מנדין אותו עד שיפייס כו' ע' מזה במרדכי פרק החובל חי' פ"א וק"ה וק"י וע"ל סי' א' סעיף ז': כ"כ א"א הרא"ש ז"ל שם בפ' החובל וכתב עליו ומסתבר דיותר בשת דברים מבושת של חבלה דאין לך דבר גדול כלשון הרע ודיבה שאדם מוציא על חבירו וכתבו רבי' בשמו לעיל ס"ש א' ע"ש: (ל"ד) כתב הרמב"ם יש הכאות רבות כו' פ"ג מהל' חובל כ"כ וע' במ"מ שם: סטרו על פניו פי' הכהו על הלחי: צרם באזנו ניקב באזנו והוא מל' פוגם: והסלע יש בו חצי דינר כסף וג' דינרין ומחצה נחושת והיינו סלע מדינה שהוא שמינית שבסלע צורי יש בו ד' דינרין של פסף וכן מבואר בדברי הר"ן אלא שק"ל מ"ש בסוף דבריו שנותן לו י"ב סלעים ומחצה כסף נקי הלא אף שיוצא בו ידי כסף שיש בק' סלעים לא יוצא בו ידי נחושת וצ"ל שהכסף שבשמינית מחלק צורי הוא קצת יותר מכסף שבסלע מדינה באופן שכשתחלק סלע צורי לת' חלקים כל חלק ישנו סלע מדינה משום שהנחושת אינו חשוב ולכך לא נתנו קצב בכסף ערוב שוב ראיתי בפ"ג דחובל דין י' שכתב הרמב"ם אחר שכתב דין תשלומי המכות הנ"ל ז"ל כל אלו הסלעים הן מכסף א"י באותו הזמן שהיה בכל סלע חצי דינר כסף וג' דינרין ומחצה נחושת: לפיכך מי שנתחייב כו' לפי זה י"ל שבימי חכמי משנה וגמרא היה המטבע הנמצא ביניהם של סלע מדינה ומש"ה שיערו בהן ואילו היו אז מטבע של צורי שהן של כסף היו משערין בהן בשיעור כספו שבשל סלע מדינה כי לא היה דעתו מתחלה אנחושת ומש"ה קאמר שבמקום שיש מטבע כסף נקי ישערו לפי הכסף לחוד: ורי"ף כתב שאלו דמים הקצובים כו' כ"כ הרא"ש בשמו פ' המניח אבל גירסת הרי"ף שבידינו אינו כן ומשמע שם בהדיא שדעתו כדעת הרמב"ם ומיהו נראה ה"מ כשלא היה באותה מכה כדי לעשות נזק גדול כזה אבל מודה (הרי"ף להרמב"ם) [הרמב"ם עי' בב"י] אם הכהו מכה בחוזק עד שיהיה בה כדי לעשות נזק גדול שישלם ריפוי ושבת עכ"ל ב"י: