פרישה, חושן משפט תכא:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 421:6
Open in the reader →1ומ"ש בד"א כשישנו שניהם יחד כ"כ הרמב"ם בשם הירושלמי: ומ"ש והזיקו או קרע בגדיו שם במשנה דאדם מועד לעולם קאי בין אהיזק גופו בין אהיזק ממונו וכ"כ רבינו לעיל ר"ס שע"ח: ומש"ר ובא חבירו ושכב בצדו פי' וגם הוא ישן: ואם הראשון הזיקו פטור כ' רי"ו במישרים דנראה מכאן דבאונס גמור פטור מנזק כר (וכמש"ר) [וכמ"ש] לעיל בסמוך בשמו דכל שאינו אונס גמור חייב בנזק ובכלים אין בו חיוב אלא נזק: (ז) שאלה לא"א הרא"ש ז"ל שנים כו' בכלל ק"א ס"ו כ"כ: אדם מועד לעולם פי' לענין נזק ולמה נפטר מה' דברים שבכללן נזק: היכא דהוה אונס פטור צ"ע דהתחיל באונס ואח"כ כתב שנעשה שלא בכוונה וסיים וכתב דמחלו זה לזה ונ"ל דה"פ דאדמקשה הרא"ש לנפשו ממאי דאמרו אדם מועד לעולם כו' ע"ז כתב דע"כ לעולם ל"ד קאמרי דהרי באונס גמור פטור מנזק ובהיות כן צ"ל דמ"ש אדם מועד לעולם תליא בסברא ומסתבר לומר בזה שפטור ונדמה זה להא דתניא דבשניהם רצים והזיקו זא"ז שלא בכוונה פטור וה"ט דכל דרץ בר"ה יודע שגם לאחרים יש רשות לרוץ שם וכשיפגעו זה בזה דרך ריצתן דרך בני אדם להזיק זה לזה ומש"ה פטורין דאמרינן דנתייאש להזיק זה מתחלת ריצתו בר"ה ומחלו למ' שיפגע בו בר"ה דרך ריצתו ג"כ ויזיק בו אם לא שיכוין אותו הפוגעו להזיק בו וה"נ בנדון זה דהתאבקו דכל א' נתכוין להפיל את חבירו וג"כ כל א' יודע שא"א לצמצם מתחלה וג"כ לא כיוונו נפשם להזיק בודאי מחלו היזקם אהדדי כן נ"ל ברור דברי רבינו ולא כע"ש דלא כיון יפה בביאור דברי הרא"ש וכמ"ש בסמ"ע וע"ש ודוק: ה"ג וכן בנדון זה התאבקו זא"ז כו' וכן הוא שם בתשובה ר"ל כמ"ש שבאם שניהם רצים והזיקו פטור כן בנדון זה שניהם התאבקו והזיקו זא"ז שלא בכוונה פי' שלא סברו שיבוא היזק גדול כזה מהפלה זו כי הדבר ידוע שבתחלת אבקתן היו יודעים שיפיל א' את חבירו ואילו היו סוברים שיבוא היזק גדול מהפלה זו לא היו מתאבקים לכך פטור: